מאמר מדעי – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ עריכה
שורה 1:
'''מאמר מדעי''' הוא [[מאמר]] שנכתב על ידי חוקר או קבוצת חוקרים, ומשקף את תוצאותיו של [[מחקר]] שבו עסקו.
'''מאמר מדעי''' הוא [[מאמר]] שנכתב על ידי חוקר או קבוצת חוקרים, ומשקף את תוצאותיו של מחקר שבו עסקו. מאמר מדעי מתפרסם בדרך כלל ב[[כתב עת מדעי]], בקובץ המאמרים של [[כנס מדעי]], או בקובצי מאמרים אחרים, כגון ספר שיצא לאור לכבודו של חוקר שהגיע לגיל פרישה. פרסום מאמר מדעי הוא הדרך העיקרית לפרסומו של מחקר בתפוצה רחבה<ref>בחלק מ[[מדעי הרוח]] פרסום [[ספר|ספרים]] הוא דרך הפרסום העיקרית. דרכים מקובלות נוספות לפרסום הן פרסום [[פטנט|פטנטים]], כתיבת ערכים ב[[אנציקלופדיה|אנציקלופדיות]] מדעיות, מתן הרצאות ו[[הצגת פוסטרים]] בכנסים מדעיים.</ref> ולכן למאמר יש מקום מרכזי בפעילות המדעית.
 
==פרסום מאמר מדעי==
מאמר מדעי עובר [[ביקורת עמיתים]], והוא כלי חשוב, ולעתים עיקרי, להערכת כישוריו של חוקר ולקביעת קידומו האקדמי, כמו גם כלי למדידת תפוקתה של יחידה אקדמית ([[חוג (אוניברסיטה)|חוג]], [[פקולטה]], [[אוניברסיטה]], ואף כלל האוניברסיטאות במדינה). מדידה זו נעשית לפי מספר המאמרים ולפי איכותם, ויצרה את הביטוי Publish or Perish - פרסם או פרוש, המכוון אל החוקרים. מאמר אקדמי נכתב בדרך כלל על ידי חברי הסגל האקדמי באוניברסיטה או במכון מחקר, וכן על ידי תלמידים לתארים מתקדמים.
'''מאמר מדעי''' הוא [[מאמר]] שנכתב על ידי חוקר או קבוצת חוקרים, ומשקף את תוצאותיו של מחקר שבו עסקו. מאמר מדעי מתפרסם בדרך כלל ב[[כתב עת מדעי]], בקובץ המאמרים של [[כנס מדעי]], או בקובצי מאמרים אחרים, כגון ספר שיצא לאור לכבודו של חוקר שהגיע לגיל פרישה. פרסום מאמר מדעי הוא הדרך העיקרית לפרסומו של מחקר בתפוצה רחבה<ref>בחלק מ[[מדעי הרוח]] פרסום [[ספר|ספרים]] הוא דרך הפרסום העיקרית. דרכים מקובלות נוספות לפרסום הן פרסום [[פטנט|פטנטים]], כתיבת ערכים ב[[אנציקלופדיה|אנציקלופדיות]] מדעיות, מתן הרצאות ו[[הצגת פוסטרים]] בכנסים מדעיים.</ref> ולכן למאמר יש מקום מרכזי בפעילות המדעית.
מאמר מדעי מתפרסם בדרך כלל ב[[כתב עת מדעי]], בקובץ המאמרים של [[כנס מדעי]], או בקובצי מאמרים אחרים, כגון ספר שיצא לאור לכבודו של חוקר שהגיע לגיל פרישה.
 
==מבנה מאמר מדעי==
בעת פרסומו מלווה המאמר לעתים, בהתאם לנהוג בכתב העת שבו הוא מתפרסם, ב[[תקציר]] המציג את תמציתו של המאמר.
בתחומים אחדים, כגון [[משפטים]], מאפיין ויזואלי בולט של מאמר מדעי הוא ריבוי [[הערת שוליים|הערות השוליים]], כך שלעתים רוב שטח הדף מוקדש להערות שוליים. הערות אלה משמשות לציון מקורות ואסמכתאות, להפניה לביבליוגרפיה המרחיבה את הדיון בנושא ולהעמקת הדיון בפרטים שאינם נחוצים להבנה ראשונית של הנושא.
 
==איכות המאמר==
מאמר מדעי עובר [[ביקורת עמיתים]]. בנוסף לבחינה יסודית של המאמר, שמצריכה מומחיות בתחומו של המאמר, משמשים גם שני כלים שטחיים למדידת איכותו של מאמר אקדמי:
* המוניטין של כתב העת שבו פורסם המאמר. זה קריטריון שבו ניתן להשתמש מיד עם פרסום המאמר.
* מספר הציטוטים שהמאמר זכה להם במאמרים אחרים<ref>הכלי העיקרי לבדיקה זו ([[ניתוח ציטטות|ניתוח הציטטות]]) הוא ה-"Citation Index" שהומצא על ידי ד"ר [[יוג'ין גרפילד]] ומופיע במאגר [[Web of Science]] של חברת תומפסון. שכלול של מדד זה, הקרוי "[[אימפקט פקטור]]" מתייחס לכתבי עת שלמים ומשמש מדד עיקרי לקביעת חשיבותם ב[[מדעי הטבע]] ו[[מדעי החברה]]. יעילות כלי זה נתונה במחלוקת ומוסכם כי יעילותה ב[[מדעי הרוח]] מועטת.</ref>. קריטריון זה מצריך זמן, לעתים שנים אחדות, עד שהשפעתו של המאמר מחלחלת למאמרים ופרסומים אחרים.
 
בעת פרסומו מלווה המאמר לעתים, בהתאם לנהוג בכתב העת שבו הוא מתפרסם, ב[[תקציר]] המציג את תמציתו של המאמר.
 
חרף מערכת הבקרה הקודמת לפרסומו של מאמר מדעי, מתפרסמים לעתים מאמרים שאינם ראויים, כפי שממחישה באופן קיצוני [[פרשת סוקל]]. בפרשה נוספת הודיע בפברואר 2010 כתב העת [[לנסט]] על הסרת מאמר שפורסם 12 שנה קודם לכן, בנימוק שנמצא שגוי וכולל קביעה שקרית.<ref>{{ynet|איתי גל|תרמית הקשר בין חיסונים לאוטיזם: הסוף המביש|3843909|4.2.2010|}}{{ש}}[http://www.thelancet.com/journals/lancet/article/PIIS0140-6736%2810%2960175-7/fulltext Retraction—Ileal-lymphoid-nodular hyperplasia, non-specific colitis, and pervasive developmental disorder in children], The Lancet, 2.2.2010 </ref>
 
==המאמר המדעי ככלי להערכה מקצועית==
מאמר מדעי עובר [[ביקורת עמיתים]], והואהוא כלי חשוב, ולעתים עיקרי, להערכת כישוריו של חוקר ולקביעת קידומו האקדמי, כמו גם כלי למדידת תפוקתה של יחידה אקדמית ([[חוג (אוניברסיטה)|חוג]], [[פקולטה]], [[אוניברסיטה]], ואף כלל האוניברסיטאות במדינה). מדידה זו נעשית לפי מספר המאמרים ולפי איכותם, ויצרה את הביטוי Publish or Perish - פרסם או פרוש, המכוון אל החוקרים. מאמר אקדמי נכתב בדרך כלל על ידי חברי הסגל האקדמי באוניברסיטה או במכון מחקר, וכן על ידי תלמידים לתארים מתקדמים.
 
==קישורים חיצוניים==