גרוטסקה – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ ←עריכת הפתיח: שלושה פירושים, אם כך |
מאין תקציר עריכה |
||
שורה 1:
[[תמונה:Notre_dame-paris-view.jpg|שמאל|ממוזער|220px|פסל גרוטסק ב[[קתדרלת נוטרדאם דה פארי]]]]
ל'''גרוטסק''' שלושה פירושים:
# אמצעי [[ספרות
# פסל דמוי [[גרגויל]] - פסלי ה[[מפלצות וחיות אגדיות|מפלצות]] הנמצאים על גבי [[קתדרלה|קתדרלות]] [[אדריכלות גותית|גותיות]] נקראים "גרוטסק" (בעוד המונח "גרגויל" מתייחס רק ל[[מרזב
# ב[[מיתולוגיה]], תחת השם "[[שד (מיתולוגיה)|שד]] [[מערה|מערות]]".
מקור המושג בימי ה[[רנסאנס]], כאשר נתגלו בחפירות ב[[רומא העתיקה]] מערות ובהן ציורי קיר ענקיים, דמיוניים ומגוחכים בעיני אנשי תקופת הרנסאנס. (ב[[איטלקית]] grotta פירושו מערה; pittura grottesca פירושו ציורי מערות).
שורה 12:
הגרוטסק הספרותי עבר כמה שינויים של משמעות מאז המאה ה-15 ועד ימינו. בתחילה היה הגרוטסק מיועד לתיאור דמיוני מפחיד ומבעית, להטלת אימה ספרותית. לימים חלו בו שינויים לכיוון הקומי, לחידוד העיוות של המתואר, בעיקר דמויות של גיבורים, אך גם מקומות, נופים וערים. ב[[המאה העשרים|מאה העשרים]], ב[[רפובליקת ויימאר|גרמניה הווימארית]], הגיע הגרוטסק לשיאים אמנותיים חשובים, באמנות ה[[ציור]], הכרזה, ה[[רישום]] וה[[דפוס]], וגם באמנות השיר ה[[פוליטיקה|פוליטי]] והמחזה האוונגרדי.
בין גדולי אמני העולם שעשו שימוש נרחב בגרוטסק ביצירתם ניתן למנות את המחזאי ה[[איטליה|איטלקי]] [[לואיג'י פיראנדלו]], את הסופר ה[[רוסיה|רוסי]] [[ניקולאי גוגול]], וכמובן ביצירתו של [[פרנץ קפקא]]. בין היוצרים ה[[ישראל
כ[[סוגה]] ספרותית מצטרף הגרוטסק לסוגות קרובות, של משפחת האמצעים הספרותיים הקומיים, ובהם ה[[סאטירה]], ה[[אירוניה]], ה[[פרודיה]], ה[[קומדיה]].
| |||