הבדלים בין גרסאות בדף "ויליאם הנרי ואנדרבילט"

א. מה שנכתב במקור שהובא בכלל לא קשור לויליאם הנרי אלא לאביו קולרניליוס, ב. אכן הניסוח המקורי היה מעט נחרץ ועודן
(←‏קריירה: הסתה מגוחכת. http://chickenman.radish.co.il/?p=1330)
(א. מה שנכתב במקור שהובא בכלל לא קשור לויליאם הנרי אלא לאביו קולרניליוס, ב. אכן הניסוח המקורי היה מעט נחרץ ועודן)
 
==קריירה==
ואנדרבילט, שנולד ב[[ניו בראונסוויק]], [[ניו ג'רזי]], היה ילדו הרביעי של קורנליוס ואנדבילט ובנו הראשון (שלוש אחיותיו הבכורות ביו בנות). ואנדרבילט האב טיפח את בנו מגיל צעיר והכניס אותו לעמדות ניהול בחברות הרכבת שלו. בגיל 41 היה ואנדרבילט נשיא חברת הרכבת של [[סטטן איילנד]] ובהמשך נשיא חברת הרכבת המרכזית של ניו יורק וחברת רכבת נהר הדסון. ב-1887 היה לנשיא חברות הרכבת של דרום [[ימת מישיגן]] ([[טולדו (אוהיו)]] - [[שיקגו]] - [[קליבלנד]] - [[בפאלו]] - ניו יורק) ומרכז מישיגן ודרום [[קנדה]] ([[דטרויט]] - [[אן ארבור]] ו[[דרום אונטריו]]). בכך שלט כ[[מונופול]] על השינוע בצפון-מזרח [[ארצות הברית]]. ב-[[1880]] הקים ואנדרבילט את הכפר ואנדרבילט, מישיגן (בצפון-מערב [[ימת מישיגן]]), עבור עובדיו.
 
ואנדרבילט הינו דמות שנויה במחלוקת עד ימינו. מתנגדי דרכו רואים בו סמל לדובר בוטה וחסר-רסן של ה[[קפיטליזם]] ומשתמשים בהתבטאויות שלו כדוגמה בולטת להלך-הרוח של העשירים המופלגים של התקופה שהיו ברובם בעלי חברות רכבות ובנקאים שכונו "[[הברונים השודדים]]". כך למשל בתגובה לטענה שהמונופוליזם, בשל חוסר התחרותיות, מונע מן הציבור שירות איכותי, הגיב במשפט "הרכבות לא מנוהלות לשם טובת "הציבור היקר" -- אלו הם הבלים -- הן נבנו על ידי משקיעים שמצפים לקבל את מירב התשואה." הוא אף הרחיב ואמר שכמנהל חברת רכבות אין לו כל עניין בביטחונם של נוסעיו או בנוחותם. (נאמר בראיון ל-''Chicago Daily News'' ב-[[9 באוקטובר]] [[1882]])<ref>ראו [http://books.google.co.il/books?id=hV2vXZNVhQ4C&lpg=PA306&ots=MMcpsr0LqW&dq=The%20railroads%20are%20not%20run%20for%20the%20benefit%20of%20the%20dear%20public&pg=PA306#v=onepage&q=The%20railroads%20are%20not%20run%20for%20the%20benefit%20of%20the%20dear%20public&f=false 100 Minds That Made the Market מאת Kenneth L. Fisher‏] עמוד 306</ref>.
 
==חיים אישיים==