קזבק (אוניית מעפילים) – הבדלי גרסאות

עריכה
(קט+עריכה)
(עריכה)
Ion C. Butnaru, '''Waiting for Jerusalem: Surviving the Holocaust in Romania''', Westport, CN: Greenwood Press, 1993, pp. 83 –84.
</div></ref>
אף על פי ההגדרה רחבת הלב טיפלה סוכנות ההגירה, שנוהלה בידי שני [[יוונים]] ופעל בה נציג [[ההסתדרות הציונית העולמית|ההסתדרות הציונית]], העלייה לספינות שחצו את [[הים השחור]], וקזבק בכללן, עלתה ממון רב. '''אהרן הטסגי''', עיתונאי יהודי הונגרי שהיה ממעפילי קזבק ואשר סיפר את קורות אחרית [[יהדות הונגריה]] בספר '''קזבק''' בשנת 1945, מסר כי עלות הנסיעה הרשמית הייתה 100,000 [[לאו רומני|לאי]], אולם תשלומי שוחד שונים, שנדרשה הסוכנות לשלם על מנת לקיים את ההפלגות, העלו את המחיר לכשני מיליון לאי לכרטיס.<ref>אהרן הטסגי, '''קזבק''', תל אביב: הוצאת [[עם עובד]], 1945, עמ' 108.</ref> סכום זה היה שווה באותם הימים כ-415 [[דולר אמריקאי]], שערכם במונחי שנת [[2005]] נע בין כ- 4,000 ל- 23,000 דולר, לפי מדדים שונים.<ref>שער החליפין של ה[[לאו (מטבע)|לאו הרומני]] בדצמבר 1944 היה 4830 לאי לדולר,{{הערה|1= [http://www.genealogy.ro/banat/monetaryhistory.html מידע].}} אשר ערכו בשנת 2005 חושב לפי המחשבונים באתר [http://www.measuringworth.com www.measuringworth.com].</ref> בנוסף לעלות ההפלגה נדרשו הנוסעים היהודים לשלם מס של 40,000 לאי לנפש. יחד עם זאת, נוסעים אמידים רבים שילמו סכומים גבוהים פי כמה על מנת להבטיח את מקומותיהם. לעתים הועדפו בסדר העלייה לספינות, שקבע למי לא ישאר מקום על אף ששילם את מחיר הנסיעה, מי שממונם היה בידם.
 
 
 
הספינה יצאה לדרך ביום [[6 ביולי]], הגיעה לטורקיה ביום [[8 ביולי]] 1944, והמעפילים שעל סיפונה המשיכו לארץ ישראל בדרך היבשה. על אף שהספינה נועדה לשאת כ-300 נוסעים בלבד, היא נשאה כ-750 איש, כשליש מהם ילדים. <ref> סילברסטון מציין כי על סיפון האוניה היו 725 איש. באנדרטה לזכר ההעפלה ב[[גן לונדון]] בטיילת של [[תל אביב]], וכן באתר [[עמותת חיל הים]] מצוין כי בספינה היו 735 מעפילים. רפפורט מציינת (עמ' 20) כי מספר הנוסעים היה 758, מתוכם 256 ילדים. Proudfoot גם הוא נוקב במספר 758 (עמ' 70) ואילו הטסגי מציין כי על סיפון האוניה היו 780 איש.</ref> בזמן העלייה לספינה בנמל המוצא, לאחר שהועלו כ- 500 נוסעים, הפסיקו שלטונות הנמל את העלייה לסיפון בטענה כי הספינה אינה יכולה לשאת נוסעים נוספים. העודף בנוסעים נוצר, בין השאר, מרשימות נוסעים כפולות - אלו של סוכנות הנסיעות ואלו של הסוכנות הציונית. השלכת מטען למים והתערבות של גורמים בהסתדרות הציונית הביאו לביטול הגזרה והמשך העלייה לספינה.<ref>הטסגי, עמ' 118 - 123.</ref>
 
במהלך ההפלגה הבחינו נוסעים אחדים כי הספינה מתקרבת לנמל [[בורגס]], [[בולגריה]]. קבוצה מביניהם השתלטה על צוות הספינה והקברניט הציג בפניהם פקודה גרמנית המורה על השטת הספינה לנמל. לאחר משא ומתן קצר שולם לרב החובל שוחד על מנת שישיט את הספינה ליעדה המקורי. במהלך ההפלגה נפטר נוסע אחד ונולד תינוק אחד, ואילו שלושה - נטרפה עליהם דעתם.<ref>הטסגי., עמ' 174.</ref>
 
בין המעפילים על סיפונה של הקזבק נמנו חבר הכנסת לעתיד [[צבי צימרמן]], הרב וההיסטוריון [[משה כרמלי-וינברגר]] וה[[שופט|שופטת]] המחוזית [[רות אליעז-שטרנברג]].
==לקריאה נוספת==
* אהרן ‬הטסגי, '''קזבק''': תעודת זמננו (מ[[הונגרית]]: [[דוד גלעדי|ד' גלעדי]]), תל אביב: [[הוצאת עם עובד]], תש"ה-1945.
* [[אריה ל. אבנרי]], ''' ‫מ"ולוס" עד "טאורוס": עשור ראשון להעפלה בדרכי הים: 1934 – 1944''', ‫יד טבנקין, המכון לחקר כוח המגן, אפעל, תשמ"ה-1985.
* דוד ליור, '''עיר המתים: השמדת היהודים באזור זגלמביה''', תירגם מכתב היד [[א.ש. שטיין]], תל אביב: הוצאת [[נ. טברסקי]], תש"ו-1946.
‬<div style="direction: ltr;">
 
* Doreen Rappaport , ''In the Promised Land: Lives of Jewish Americans'', 2005.
* Ion C. Butnaru, ''Waiting for Jerusalem: Surviving the Holocaust in Romania'', Westport, CN: Greenwood Press, 1993.
* Malcolm J. Proudfoot, ''European Refugees: 1932–52'', Faber and Faber, London, 1957 (?).
</div>
 
==קישורים חיצוניים==
*[http://www.amutayam.org.il/Articles/Article.asp?CategoryID=318&ArticleID=252 קזבק] באתר [http://www.amutayam.org.il עמותת חיל הים]
46,324

עריכות