הצבא הרומי בתקופת המלוכה והרפובליקה המוקדמת – הבדלי גרסאות

אחת מנקודות המפנה החשובות ביותר בהתפתחות הצבא הרומי הייתה הרפורמה שערך בו [[גאיוס מריוס]] בסוף [[המאה ה-2 לפנה"ס]], הקרויה גם [[הרפורמה המריאנית]]. מריוס, שהיה בין הבולטים במנהיגה הצבאיים והפוליטיים של רומא, ערך שינוי יסודי ביחס בין צבא לחברה ברומא העתיקה. בנוסף, הוא ארגן מחדש את מבנה הצבא, שינה את שיטת האימונים הישנה ושיפר את החימוש באופן משמעותי.

 

השינוי הראשון שביצע מריוס, בשנת 107, היה גיוסם לצבא של אלו שנקראו "הנספרים לפי ראשים" (capitae censi), המעמד הנמוך ביותר של ה[[פלבס]], שהיה חסר אמצעים כלכליים. במרוצת השנים חרגו הרומאים יותר ויותר מעיקרון של [[חוקת סרוויוס]] שלפיה מגייסים לצבא רק את העשירים, ועד זמנו של מריוס הופחת כבר רף הרכוש שמתחתיו לא מגייסים לצבא מ-11,000 איסרים ל-1,500 איסרים. מריוס התיר את לכל [[אזרחות|אזרח]] רומאי שנולד חופשי להתקבל לצבא תמורת תשלום הולם.