דונג דבורים – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ תיקון קישור |
שעוה -> שעווה |
||
שורה 9:
==הרכב ותכונות==
הדונג הוא [[חומצת שומן|חומצות שומן]] ארוכות שרשרת, בעקר [[חומצה קרוטית]] (cerotic acid) ו[[חומצה פלמיטית]] (palmitic acid). צבעו לבן כשהוא מופרש מבטן הדבורה, אך מוכר בצבע צהב בהיר עד צהב-חום, חום, או אדמדם. הצבע מתקבל כתוצאה מתוספות שונות: [[אבקת פרחים]] ושאריות גלמי הדבורים הגדלים בתאי החלות. לדונג ריח אופיני.
משקלו הסגולי של הדונג 0.960 עד 0.972. הוא חומר מוצק לא גבישי המתרכך עם עלית הטמפרטורה ונמס בטמפרטורה של 63<sup>0</sup>-64<sup>0</sup> – טמפרטורה גבוהה מכל [[
בטמפרטורה רגילה הדונג יציב מאד מבחינה כימית אך דליק ומתחיל לבעור בטמפרטורת הצתה של מעל 200<sup>0</sup> . הוא אינו סופג מים ואינו נמס במים. מעט מאד ממיסים, למשל בנזן, ממיסים דונג.
הדונג אינו רעיל ואם נבלע אינו נעכל ואינו מושפע כלל ממערכת העכול.
שורה 17:
==שמושים==
חלק מהדונג משמש ליצור
<BR>דונג ברמת ניקיון גבוהה המתאים לדרישות תקנים לשימוש רפואי משמש בתעשיית הקוסמטיקה ליצור קרמים וסוגים מסוימים של שפתונים וגם ליצור משחות רפואיות.
<BR>כמויות קטנות יותר משמשות בתעשיית המזון לציפוי מוצרים כיון שהוא יוצר שכבה אטומה ומבודדת ואינו מורגש כאשר נבלע עם המזון.
שורה 24:
==הדונג בתנ"ך==
הדונג נזכר בתנ"ך ארבע פעמים כדוגמה לחומר רך ונמס בקלות.
{{הדגשה| כְּהִמֵּס דּוֹנַג מִפְּנֵי אֵשׁ.| [[S:תהילים סח ג|תהילים סח, ג]]}}. בתלמוד הדונג נקרא
{{הדגשה|שעוה פסולתא דדובשא |[[S:שבת כ ב|מסכת שבת דף כ עמוד ב]]}}.
| |||