ברכת הגומל – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
ביטול גרסה 12996766 של 217.132.190.248 (שיחה) |
אין תקציר עריכה |
||
שורה 1:
'''ברכת הגומל''' היא [[ברכות השבח|ברכת שבח]] לה' על טובה שגמל למברך, שאותה מברך אדם שהיה בסכנת חיים וניצל ממנה.
נוסח הברכה הוא '''ברוך אתה ה' אלוהינו מלך העולם הגומל לחייבים טובות שגמלני כל טוב''', ופירושה - שהמברך מודה ל[[הקדוש ברוך הוא|קדוש ברוך הוא]] הגומל טובות אף ל'חייבים' - כלומר למי שאין זכויותיהם מצדיקות זאת, על טובה שגמל לו. השומעים ברכה זאת עונים '''אמן, מי שגמלך{{הערה|ובנוסח עדות המזרח- '''האל''' שגמלך וכו'}} כל טוב הוא יגמלך כל טוב סלה'''. נוהגים לאמור את הברכה בעיקר אחרי [[עליה לתורה]] ועליה להיאמר, בעמידה, במניין של עשרה גברים, שלפחות שניים מהם חכמי תורה שעוסקים בהלכות (על-פי [[קיצור שולחן ערוך]]), שנאמר, "וִירוֹמְמוּהוּ בִּקְהַל עָם וּבְמוֹשַׁב זְקֵנִים יְהַלְלוּהוּ". גם אם לא נמצאו שני תלמידי חכמים, לא יעכב אדם את אמירת הברכה.
ב[[תלמוד]] (על פי [[s:תהילים קז|תהילים קז]]) מובאות דוגמאות למקרים, שבזמן עבר היה בהם סכנה, ומי שיצא מהם בשלום צריך לברך את ברכת הגומל. "ארבעה צריכים להודות - יורדי ים, הולכי מדבריות, מי שהיה חולה ונתרפא, ומי שהיה חבוש בבית האסורים ויצא" ([[מסכת ברכות]] נד, ב). סימנם לפי ה[[שולחן ערוך]] הוא '''חיים''' - '''ח'''בוש '''י'''סורין '''י'''ם '''מ'''דבר.
מלבד ארבעת המקרים המפורשים בגמרא שצריכים להודות, נפסק ב[[שולחן ערוך]] שהוא הדין לכל מי שהיה בסכנה וניצל ממנה, או שאירע לו נס, שצריך לברך את ברכת הגומל. יולדות נוהגות לברך את ברכת הגומל לאחר [[לידה]]
לכתחילה ראוי לברך ברכת 'הגומל' תוך שלשה ימים לזמן שהתחייב בה, ואפילו אם מחמת כן יברך שלא בזמן [[קריאת התורה]] ובפני [[ספר תורה]], אך למרות זאת, מותר להמתין עד שלשים יום כדי לברכה בעשרה. [[בדיעבד]] אם לא בירכה לאחר זמן רב, יכול לברכה לעולם{{הערה|שולחן ערוך ומשנה ברורה סימן רי"ט סעיף ג'.}}
|