ברכת הגומל – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
ביטול גרסה 12996766 של 217.132.190.248 (שיחה)
אין תקציר עריכה
שורה 1:
'''ברכת הגומל''' היא [[ברכות השבח|ברכת שבח]] לה' על טובה שגמל למברך, שאותה מברך אדם שהיה בסכנת חיים וניצל ממנה.
 
נוסח הברכה הוא '''ברוך אתה ה' אלוהינו מלך העולם הגומל לחייבים טובות שגמלני כל טוב''', ופירושה - שהמברך מודה ל[[הקדוש ברוך הוא|קדוש ברוך הוא]] הגומל טובות אף ל'חייבים' - כלומר למי שאין זכויותיהם מצדיקות זאת, על טובה שגמל לו. השומעים ברכה זאת עונים '''אמן, מי שגמלך{{הערה|ובנוסח עדות המזרח- '''האל''' שגמלך וכו'}} כל טוב הוא יגמלך כל טוב סלה'''. נוהגים לאמור את הברכה בעיקר אחרי [[עליה לתורה]] ועליה להיאמר, בעמידה, במניין של עשרה גברים, שלפחות שניים מהם חכמי תורה שעוסקים בהלכות (על-פי [[קיצור שולחן ערוך]]), שנאמר, "וִירוֹמְמוּהוּ בִּקְהַל עָם וּבְמוֹשַׁב זְקֵנִים יְהַלְלוּהוּ". גם אם לא נמצאו שני תלמידי חכמים, לא יעכב אדם את אמירת הברכה.
 
ב[[תלמוד]] (על פי [[s:תהילים קז|תהילים קז]]) מובאות דוגמאות למקרים, שבזמן עבר היה בהם סכנה, ומי שיצא מהם בשלום צריך לברך את ברכת הגומל. "ארבעה צריכים להודות - יורדי ים, הולכי מדבריות, מי שהיה חולה ונתרפא, ומי שהיה חבוש בבית האסורים ויצא" ([[מסכת ברכות]] נד, ב). סימנם לפי ה[[שולחן ערוך]] הוא '''חיים''' - '''ח'''בוש '''י'''סורין '''י'''ם '''מ'''דבר.
 
מלבד ארבעת המקרים המפורשים בגמרא שצריכים להודות, נפסק ב[[שולחן ערוך]] שהוא הדין לכל מי שהיה בסכנה וניצל ממנה, או שאירע לו נס, שצריך לברך את ברכת הגומל. יולדות נוהגות לברך את ברכת הגומל לאחר [[לידה]]. [[לכתחילה]] יש לברך בתוך שלושה ימים מהזמן שנתחייב בברכה, אך אם לא בירך יכול לברך עד חמישה ימים.
 
לכתחילה ראוי לברך ברכת 'הגומל' תוך שלשה ימים לזמן שהתחייב בה, ואפילו אם מחמת כן יברך שלא בזמן [[קריאת התורה]] ובפני [[ספר תורה]], אך למרות זאת, מותר להמתין עד שלשים יום כדי לברכה בעשרה. [[בדיעבד]] אם לא בירכה לאחר זמן רב, יכול לברכה לעולם{{הערה|שולחן ערוך ומשנה ברורה סימן רי"ט סעיף ג'.}}