בניין רשום – הבדלי גרסאות

במקרה שמבנה כלשהו הוכרז כבניין רשום לא ניתן להרוס, להרחיב או לשנות אותו, ללא קבלת היתר מיוחד מרשות התכנון המקומית, שבדרך כלל מתייעצת עם הסוכנות הממשלתית המרכזית הרלוונטית, בעיקר במקרים של בניינים רשומים מפורסמים. לדוגמה, היתרים כאלה עשויים להינתן ל[[כנסייה|כנסיות]] הנמצאות בשימוש. גורמים פרטיים המחזיקים בבעלות על בניינים רשומים מחויבים בנסיבות מסוימות לשמור ולתחזק אותם, ועשויים לעמוד בפני סנקציות משפטיות אם לא יבצעו זאת או יבצעו שינויים לא מאושרים. כמו כן, במקרים מסוימים ניתן לחייב אדם פרטי להשתמש בחומרים או שיטות ייחודיים גם אם הם יקרים יותר. כתוצאה מכך חל לעתים גידול משמעותי בעלות התחזוקה וה[[ביטוח]] של הבניין, וכדי לאזן מצב זה החוק מאפשר לבעלי הבניין להתנגד לרישומו.

 

 

למרות שמספר מוגבל של "מונומנטים עתיקים" זכה להגנה תחת 'חוק הגנת המונומנטים העתיקים - [[1882]]'{{הערה|[http://www.parliament.uk/about/livingheritage/transformingsociety/landscape/overview/historicsites.cfm שימור אתרים ובניינים היסטוריים] באתר [[הפרלמנט הבריטי]]}}, היו אלה הנזקים שנגרמו בעקבות הפצצות ה[[לופטוואפה]] ה[[נאצי]] ב[[מלחמת העולם השנייה]] שזירזו את הכנת הרשימה הראשונה של בניינים בעלי חשיבות אדריכלית מיוחדת{{הערה|שם=אגודה ויקטוריאנית|[http://www.victoriansociety.org.uk/advice/listed-buildings בניינים רשומים] באתר [[האגודה הוויקטוריאנית]]}}. הכנת הרשימה הוטלה על 300 מחברי [[המכון המלכותי של אדריכלים בריטים]] ו[[האגודה להגנה על בניינים עתיקים]], תחת פיקוח של מפקח המונומנטים העתיקים ובמימון המדינה{{הערה|דן קרוקשנק, [http://www.independent.co.uk/arts-entertainment/art/news/targets-of-enemy-bombers-and-our-own-demolition-men-1598384.html Targets of enemy bombers and our own demolition men], באתר [[האינדפנדנט]], 28.08.1995}}. הרשימות שימשו כאמצעי עזר להחלטה האם בניין מסוים ישוקם במקרה שייפגע בהפצצה{{הערה|שם=אגודה ויקטוריאנית}}. הבסיס הנוכחי של מערכת הרישום פותח מהמערכת של תקופת המלחמה, והופעל תחת הוראה שניתנה ב'חוק תכנון ערים ומחוזות - [[1947]]'.