קברי הסנהדרין – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ קישורים פנימיים
ברוקולי (שיחה | תרומות)
הפיכה להערת שוליים
שורה 1:
{{coordCoord|31|47|58.00|N|35|13|08.16|E|display=title|type:landmark}}
[[תמונהקובץ:sanhedrin_tombs.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הכניסה למערת הקבורה]]
[[תמונהקובץ:Sanhedrin8822.jpg|שמאל|ממוזער|250px|פנים המערה]]
'''קברי הסנהדרין''' היא [[מערת קבורה]] המצויה ב[[גן הסנהדרין]], קרוב לרחוב שדרות גולדה מאיר בלב שכונת [[סנהדריה]] שבצפון [[ירושלים]].
 
==תיאור המערה==
המערה כונתה על ידי ה[[ערבים]] 'קבור אל קוצ'א', שמשמעו קברי השופטים. ייתכן ששמה הערבי של המערה גרם לזיהויה כמערת הקבורה של ה[[סנהדרין]], שכן הסנהדרין עסקה, בין שאר תפקידיה, ב[[שפיטה]]. הסבר אחר לזיהוי המערה כקברות הסנהדרין הוא שבמערה ישנם בין שבעים לשמונים כוכי קבורה (לפי אנציקלופדיה "מפה"), ולכן נטו לחשוב שזהו מקום קבורת הסנהדרין שמספר חבריה היה שבעים ואחת. לפי [[האנציקלופדיה העברית]] מספר הכוכים במערה הוא בדיוק שבעים ואחד, דבר שכנראה העצים את המסורת בדבר היות המערה מקום קבורת הסנהדרין.
 
המערה עצמה הייתה ידועה בעם ישראל מאז שנת [[1235]], עת ביקר במערה [[יעקב השליח]]. עם השנים ציינו חכמים שונים את המערה וביניהם מפרש המשנה רבי [[עובדיה מברטנורא]], רבי [[משה באסולה]] ועוד. בשנת [[1903]] נוקתה המערה על ידי הארכאולוג האמריקאי ג"א ברטון. מלאכת החפירה הושלמה על הארכאולוג [[יוליוס יותם רוטשילד]] בשנת 1950. במערה נמצא [[ארון קבורה]] ועליו השם "יצחק". הארון נלקח ל[[צרפת]] וכיום הוא מצוי ב[[מוזיאון]] ה[[לובר]] ב[[פריז]].
 
המערה מעוטרת במשקוף בצורת גמלון. במשקוף עטורים מגולפים בצורה של [[רימון מצוי|רימון]], [[אתרוג]] ועלי צמח ה[[אקנתוס]] הוא ה"קוציץ הסורי". בתוך מבוא המערה מצוי משקוף מעוטר נוסף, המעוטר גם הוא בגילופים של עלי הקנתוס. העובדה שעיטורים אלו הנם של צמחים דווקא מחזקת את ההנחה שמערה זאת הייתה של [[יהודים]]. היהודים ב[[ימי בית שני]] נמנעו מלעטר את ארונות ומערות הקבורה בצורות [[אדם]] בגלל האיסור המקראי לעשות [[פסל (יצירה)|פסל]] ומסכה.
 
מערת הסנהדרין מצויה בין מערות קבורה רבות. האזור כולו מהווה חלק מ"עיר הקברים" או ה"[[נקרופוליס]]", כלומר עיר המתים של ירושלים ב[[ימי בית שני]]. (על כך ראו ספרם של {{הערה|עמוס קלונר ובועז זיסו, עיר הקברים של ירושלים בימי הבית השני, יד יצחק בן צבי, ירושלים, תשס"ג, עמ' 257 - 272}}. הסיבה שבאזור זה דווקא מצויות מערות קבורה כה רבות היא סוג ה[[סלע|אבן]] המצוי באזור. האזור שימש לחציבת אבנים לבנייה, ושימוש נוסף שנעשה במחצבות הוא הפיכתן למערות קבורה למשפחות העשירות של ירושלים באותה העת. במורד השכונה מצויה מערה נוספת הקרויה [[מערת האשכולות]] בגלל עיטורים בצורת [[מורפולוגיה של הצמח - מונחים#התפרחת|אשכול]] במשקוף הכניסה למערה.
 
הקירות הפנימים של מערות הקבורה באזור שחורים. הסיבה לכך היא שבמערות התגוררו [[בדואים]] ובלילות ה[[חורף]] הירושלמי הקר הם הדליקו מדורות במכרות על מנת להתחמם, ועקב ה[[פיח]] שנפלט מהמדורה התכסו קירות המערות בצבע שחור.
 
בשנות החמישים והשישים זכו קברי הסנהדרין למעמד נכבד יחסית ואף הונצחו ב[[שטר]] של חצי [[לירה ישראלית]]. ייתכן שתוצאות [[מלחמת ששת הימים]], שפתחו בפני יהודים וישראלים את הגישה למקומות כמו [[הכותל המערבי]], [[מערת המכפלה]] ב[[חברון]] ו[[קבר רחל]], הביאו לפיחות יחסי במעמדם של קברי הסנהדרין. כיום האתר מוזנח למדי ולא ניתן לקיים ביקורים סדירים בתוך המערות השונות.
שורה 21:
* דותן גורן, "מקברי הסנהדרין לשכונת סנהדריה", עת-מול, 193 (מאי 2007), עמ’ 29-26.
 
== קישורים חיצוניים ==
* [http://www.cet.ac.il/history/galgal/mered/holchim2.asp#1 תיאור והסברים על קברות הסנהדרין ומערות הקבורה הסמוכות, בצירוף תמונות של המערות השונות], באתר [[המרכז לטכנולוגיה חינוכית|מט"ח]]
* [http://www.antiquities.org.il/images/archinfo//001-030/018.pdf סנהדריה בתוכנית המתאר של ירושלים], אתר [[רשות העתיקות]] {{PDF}}
* {{הארץ|ניר חסון|קברי הסנהדרין בירושלים: הרשויות מתנערות מאחריות|1142272|12 בינואר 2010}}
 
==הערות שוליים==
{{הערות שוליים}}
 
==גלריית תמונות==
<gallery>
תמונהקובץ:Sanhedrin33.jpg|קבר ארקוסוליה ושני כוכים במערת הסנהדרין
תמונהקובץ:Sanhedrin44.jpg|חדר מבואה ופתחי חדרים באחת ממערות הסנהדרין
תמונהקובץ:Sanhedrin55.jpg|פתחים ובורות באחת ממערות הסנהדרין
תמונהקובץ:Sanhedrin66.jpg|מערות הסנהדרין ביחס לבתי שכונת סנהדריה הסמוכים
תמונהקובץ:Sanhedrin77.jpg|מערות הסנהדרין בין עצי החורש והבתים
תמונהקובץ:Sanhedrin88.jpg|מערת הסנהדרין בשלהי המאה ה-19
</gallery>
 
[[קטגוריה:ירושלים: קברים ובתי קברות|סנהדרין]]
[[קטגוריה:ארץ ישראל: מערות קבורה]]