עדנאן פאצ'צ'י – הבדלי גרסאות

'''עדנאן אל-פאצ'צ'י''' (ב[[ערבית]] - '''عدنان الباجه جي'''; נולד ב-[[14 במאי]] [[1923]]) הוא מדינאי ו[[דיפלומט]] [[עיראק|עיראקי]]י ממוצא [[סונים|סוני]]. פאצ'צ'י שימש בתפקידים בכירים בשירות החוץ של ארצו, ובין היתר שימש שנים רבות כנציג עיראק ב[[או"ם]], וכשר החוץ העיראקי. ב-[[1971]] יצא לגלות ב[[אבו דאבי]]. לאחר [[מלחמת עיראק]] שב לעיראק ונטל חלק בממשל החדש, שימש תקופה קצרה כראש ממשלה, ואף היה מועמד לנשיאות.

במשטר החדש עלה פאצ'צ'י לדרגות גבוהות במשרד החוץ, וב-[[1959]] מונה לשגריר באו"ם. פאצ'צ'י שירת בתפקיד זה במשך כעשור, עד ינואר [[1969]], פרט להפסקה בין [[1965]] ל-[[1967]] בה שימש בתפקיד שר החוץ העיראקי. בתקופה זו אירעו חילופי משטר רבים בעיראק. משטרו של קאסם הוחלף ב-[[1963]] במהפכה אלימה בה נרצחו קאסם ורבים מאנשיו, ואת מקומו תפסו [[עבד א-סלאם עארף]], ולאחר שזה נספה בתאונת מטוס עלה לשלטון אחיו, [[עבד אל-רחמן עארף]]. המשטר נע בין גישה נאצריסטית פאן ערבית, לבין האידיאולוגיההאידאולוגיה של מפלגת ה[[בעת']], בין רצון לאיחוד עם [[מצרים]] ובין רצון לאיחוד עם [[סוריה]], כאשר מעת לעת קבוצות של אישים ואנשי צבא עורכים הפיכות אלימות בנסיון לקדם את ראיית עולמן. בכל התמורות האלה שרד פאצ'צ'י, תוך שהוא צובר יוקרה רבה בחוגים הדיפלומטיים, ושימש פניה הייצוגיות של עיראק בעולם.{{הערה|{{מעריב||התפטר שגריר עיראק באו"ם|1969/01/30|00104}}}}

בתקופה זו נוסד ארגון [[המדינות הבלתי-מזדהות]] בו שימשה עיראק כאחת מהמדינות המייסדות. פאצ'צ'י הוביל מהלכים אלו, תוך שהוא שומר על קו חריף כנגד [[ארצות הברית]]. עם זאת, בעת חילופי המשטר, כאשר נרדפו בעיראק אנשי המפלגה הקומוניסטית, שתמכו בקאסם, לא היסס להתעמת גם עם ברית המועצות.{{הערה|{{מעריב||פאצ'אצ'י מאיים על ברית המועצות|1963/03/05|01800}}}} פאצ'צ'י היה מתנגד חריף ל[[ציונות]] ומתח ביקורת על [[מדינת ישראל]], כמו גם על [[ארצות הברית]] המסייעת לה. לאחר [[מלחמת ששת הימים]] הוביל פאצ'צ'י את מאמצי המדינות הערביות באו"ם, להביא להחלטה הקוראת לישראל לסגת ללא תנאי מן השטחים שכבשה, ומגנה את ישראל כתוקפן. מאמצים אלו נכשלו. בעצרת החירום של האו"ם שהתקיימה בנושא ביולי [[1967]] נאם בזעם רב ואף הלם באגרופו בשולחן.{{הערה|{{דבר||עצרת החרום ננעלה ללא החלטה|1967/07/23|00212}}}} משנעשה נסיון לנעול את העצרת ללא הכרעה ברוח דרישתו של פאצ'צ'י, הכריז כי העצרת לא ננעלה אלא רק נדחתה.{{הערה|{{מעריב||עצרת החירום של האו"ם תתכנס בעוד כשבוע ותגנה כנראה את ישראל על סיפוח ירושלים|1967/09/06|00100}}}} במהלך כהונתו כשגריר ושר חוץ תמך בארגון [[אש"ף]] כאשר זה עשה את צעדיו הראשונים, ופעל להעניק לו הכרה כאירגוןכארגון.{{הערה|{{מעריב||התכסיס הערבי לא הצליח בדיון על "הארגון לשחרור פלסטין"|1965/10/20|00201}}}} כן היה עקבי בטענתו כי [[כוויית]] היא חלק מעיראק, וכי יש לספחה לעיראק, וכי היא "אינה יותר מאשר מחוז עיראקי, עיר קטנה לחוף הים"{{הערה|{{הארץ|צבי בראל|דרוש סוני שיעי ממוצא כורדי ערבי|1.866521|5 במרץ 2003}}}}

פאצ'צ'י לא שב לארצו לאחר התפטרותו. בתחילה חשב שישתקע באירופה או בארצות הברית. מזכיר האו"ם [[או תאנט]] הציע לו משרה במזכירות האו"ם אך הוא סירב לקבלה.{{הערה|{{מעריב||ריאד יוצא לדמשק ולבגדאד|1969/02/11|00103}}}} פאצ'צ'י השתקע לבסוף ב[[אבו דאבי]] ב-[[1971]], ושימש אף תקופה מסויימתמסוימת כשר בממשלתה, בראשית שנות השבעים.{{הערה|{{דבר||שרי השוק ייפגשו היום בקופנהגן עם שרי נפט ערבים|1973/12/14|00204}}}} בשנים שלאחר מכן, בתקופה במהלכה עלה [[סדאם חוסיין]] לשלטון בעיראק, ושלט בה באופן רודני, הפך פאצ'צ'י לאחד הקולות החשובים באופוזיציה העיראקית.{{הערה|[http://weekly.ahram.org.eg/2003/637/re2.htm A free liberal Iraq] [[אל- אהראם]], 8.5.2003}}