לו'שונקואו – הבדלי גרסאות

הרוסים החלו בבניית קו רכבת המחבר בין הנמל לרשת הרכבות של [[מזרח סין]]. הם לא נתנו רשות לאניות זרות לפקוד את נמל פורט ארתור אולם הרשו להם להשתמש בנמל המסחרי החדש של דלני. הרוסים המשיכו בהרחבת נמל פורט ארתור אולם לא היה להם זמן לשפר את המספנות וכתוצאה מכך לא היה ניתן לטפל באניות המלחמה האמורות לפקוד את האזור ברציף היבש היחידי בנמל. יותר מכך, המהנדסים הרוסיים לא הצליחו להרחיב את הכניסה הצרה לנמל כך שרק אנייה גדולה אחת יכלה לעבור בו בזמן נתון וזה רק בשיא הגאות ובעזרת גוררות. תוכנית הצאר לפתוח כניסה נוספת לנמל לא הצליחה לצאת לפועל לפני המלחמה. בעוד הרוסים החלו לבנות עיר חדשה מעל הנמל לא נעשה שום שינוי או שיפור בעיר הסינית העתיקה, שנשארה ללא כבישים סלולים, מערכת ביוב, מערכת הולכת מים ותאורה. ב-[[1901]] החלו הרוסים בבנייה מחודשת של המבצרים אולם עד [[1904]] הם הספיקו להשלים את העבודות במבצר סיני מקורי אחד בלבד.

 

 

לאחר מלחמת יפן-רוסיה החכירה של נמל פורט ארתור עברה לידי היפנים, על פי [[הסכם פורטסמות']] והיא הפכה לבירת חצי האי [[קואנטונג]] ובה שכנה המפקדה הראשית של חצי האי. בשנת [[1945]] חזרה העיר לריבונות סינית ובאמצע אוגוסט [[1945]] הוחלפה פעם נוספת הבעלות על פורט ארתור כאשר הרוסים השתלטו שוב על האזור. בשנה זו נחתמה ברית בין סין לרוסיה על פיה למשך 30 שנה תהיה לרוסים זכות חכירה ושליטה צבאית על פורט ארתור והסכם דומה בנוגע לדלני ולמסילת הרכבת.