פתיחת התפריט הראשי

שינויים

מ
אין תקציר עריכה
'''שניים מקרא ואחד תרגום''' ('''שמו"ת''') היא תקנה [[הלכה|הלכתית]] לקרוא את [[פרשת שבוע|פרשת השבוע]] פעמיים בנוסח המקרא ופעם נוספת יחד עם תרגום.
 
==מקור הדין==
 
==הטעמים לקריאה==
ב[[גמרא]] לא נומקה תקנה זו, אך במפרשים הביאו טעמים שונים לתקנהלה:
*כדי שיתכונן האדם ל[[קריאת התורה]] ב[[תפילת שחרית של שבת]], ויוכל לקרוא בעצמו ([[תרומת הדשן (ספר)|תרומת הדשן]]).
*כנגד הקריאות שעתידים לקרוא בבית-הכנסת: קריאת הבעל-קורא, קריאת העולה לתורה והתרגום (שנקרא כיום רק בקהילות מסוימות, אך בעבר נקרא בכל קהילות ישראל) יש המפרשים את דבריו כי מדובר דווקא בתקנה עבור מי שלא שמע את הקריאה בתורה בציבור ([[אליעזר בן נתן|ראב"ן]]).
*כדי שילמד ויבין האדם את תוכנה של פרשת השבוע הקרובה ([[חזון אי"ש]]){{מקור}}.
*זכר לנתינות התורה השונות: בסיני ובאוהל מועד בעברית, ובערבות מואב בתרגום (מטה משה){{מקור}}.
*ע"פעל-פי ה[[קבלה]] הקריאות בלשון הקודש הן כנגד עם ישראל והקריאה ב[[ארמית]] היא כנגד 70 אומות העולם{{מקור}}.
 
==דיני הקריאה==
===עטרות ודיבון===
במקור הדין בגמרא נאמר: "לעולם ישלים אדם פרשויותיו... '''ואפילו עטרות ודיבון'''". עטרות ודיבון הינםהן המילים הפותחות של פסוק בפרשתב[[פרשת מסעי]], פסוק שכולו שמות מקומות{{הערה|{{תנ"ך|במדבר|לב|ג}}}}. ישנם פרשנויות שונות לגבי הבנת ההדגשה המצוינת במילים 'עטרות ודיבון'. רש"י מפרש כי במקומות שאין בהם תרגום, כגון בשמות מקומות ואנשים, יש לחזור פעם שלישית, ועל כן במקרים אלו יש לקרוא את המקרא פעם שלישית. פירוש אחר מבאר שכוונת ההדגשה היא שיש לקרוא את התרגום גם במקומות שאין הבדל משמעותי בין המקרא לתרגום, כגון בשמות אנשים ומקומות.
 
===דרך הקריאה===
 
===תחליף לתרגום אונקלוס===
ב[[תקופת האמוראים]] הייתה שפת העם [[ארמית]], ועל כן קריאת [[תרגום אונקלוס]] היההייתה למעשה תרגום של השפה העברית שהייתה ידועה פחות, לארמית הנפוצה. עם זאת, בתקופות מאוחריותמאוחרות יותר חדלה הארמית לשמש כשפת העם, ועל כן קריאת תרגום אונקלוס אינה מסייעת להבנת המקרא על ידי מי שאינו דובר ארמית. בעקבות כך החל [[פירוש רש"י לתורה]] להחליף את תרגום אונקלוס בחלק התרגום של תקנה זו, היות שמטרת חלק התרגום הינההיא לסייע להבנת המקרא{{הערה|טור ושו"ע סימן רפה}}. עם זאת יש המקפידים לקרוא דווקא תרגום אונקלוס, גם כאשר שפת העם אינה ארמית. השו"ע כותב כי בפסוקים עליהם אין רש"י יקרא שלוש פעמים את המקרא, "וירא שמיים יקרא תרגום וגם פירוש רש"י"{{הערה|שו"ע שם, סעיף ב'}}.
 
ישנםישנן דעות שונות בשאלה האם תרגום לשפות לעז יכול להוות תחליף לתרגום אונקלוס לארמית. לדעת רש"י 'תרגום' הינוהוא דווקא תרגום אונקלוס, אך דעת [[תוספות]] וה[[רא"ש]] היא שגם תרגום לשפות לעז יכול להחשב כתרגום. ה[[טהט"ז]] כתב כי מי שאינו מבין עברית וארמית יקרא פירוש אותו הוא מבין, כגון [[צאינה וראינה]] שנכתב ב[[יידיש]], או פירוש דומה אחר.
 
===זמן הקריאה===
במקור הדין בגמרא נאמר כי לעולם ישלים אדם פרשיותיו '''עם הציבור'''. על כן ההבנה המקובלת היא כי יש להסמיך תקנה זו ל[[פרשת השבוע]]. אף כי אין זמן התחלה וסיום שבועי מוגדר לתקנה, ההמלצה הרווחת היא לקרוא שנים מקרא ואחד תרגום החל מיום ראשון בשבוע ועד לסעודת שבת בבוקר בשבת הבאה, ולכל היותר עד [[תפילת מנחה]] שלה, בה כבר קוראים את תחילת הפרשה הבאה בסדר הפרשיות. בסדר הלימוד של [[חוק לישראל]] ישנה חלוקה של הפרשה לכמה חלקים לפי ימות השבוע. יש שנהגו להשלים את קריאת הפרשה ביום שישי{{הערה|מנהג ה[[גר"א]]}}, ויש שנהגו לקרוא הכל ביום שישי אחרי שחרית{{הערה| מנהג ה[[של"ה]] ו[[האר"י]]}}. גם לאחר השבת ישנה אפשרות להשלים את הסדרה הקודמת עד יום רביעי בשבוע שלאחר מכן, או עד [[שמחת תורה]], בה מסיימים את המחזור השנתי של הקריאה בתורה.
 
===קריאת יו"ט והפטרות===