תקופת הגיבוש האתיופית – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ בוט החלפות: סולטא\1
מ בוט החלפות: סולטנות
שורה 44:
לאחר מותו של תקלה גיורגיס השני קאסה מרצ'ה היה בעל יתרון צבאי גדול מעל כל יריביו האחרים שטענו ולכן הכתיר את עצמו לקיסר אתיופיה בשם יוהנס הרביעי<ref>כונה הקיסר ג'ון על ידי האירופאים.</ref>. ליוהנס היו מתנגדים פניימים כמו מלך שאווה [[מנליק השני]] שטען גם הוא לכתר הקיסרי וראס אדאל שקיבל מיוהנס את התואר מלך גוג'אם והוכתר בשם [[תקלה היימנות, מלך גוג'אם|תקלה היימנות]] על מנת שייתמוך בו. יוהנס שאף להחליש את ההגמוניה של מנליק השני בדרום ולכן הכתיר את היימנות למלך של [[ממלכת קאפה|קאפה]]. בזמן זה גוג'אם שלטה על שטחים נרחבים בתוך [[האימפריה האתיופית]] וכללה שטחים מהממלכות באזור [[מחוז וואלגה|וואלגה]] והגיעה בשיאה עד ל[[נהר גיב]]. מנליק כעס מההכתרה של היימנות למלך קאפה ולכן יצא לקמפיין צבאי כנגד היימנות בגוג'אם, ב[[קרב אמבבו]]<ref>אמבבו היא עיירה הנמצאת בצפונה של [[מחוז וואלגה|וואלגה]].</ref> גוג'אם הפסידה והיימנות יחד עם בניו נשלחו ל[[אנטוטו]], בסופו של דבר מנליק השני ותקלה היימנות הגיעו להסדר, היימנות הכיר במנליק כמלך קאפה ובתמורה קיבל זהב ויהלומים. יוהנס ראה שאינו יכול על שני המלכים יחד ולכן פנה בידידות ובתו של מנליק [[זאודיתו, קיסרית אתיופיה|זאודיתו]] נישאה לבנו [[אראיה סלאסי]] שניתן לו גם התואר ראס והיה המושל של [[וואלו]].
 
יוהנס העביר את מושבו מ[[עדווה]] דרומה ל[[מקלה (עיר)|מקלה]]. הקיסר יוהנס שהיה ביחסים טובים עם [[האימפריה הבריטית]] פנה אליהם בבקשה לעצור את ההתפשטות המצרית דרומה, המצריים ששלטו בצפון אתיופיה (באזורים הקרובים לים האדום אריתריאה ) והחלו להתפשט דרומה לכיוון [[הרר]] וסיפחו אפילו את [[סולטאנותסולטנות עפר]] דבר שהכעיס את אתיופיה. הבריטים לא התייחסו לבקשות אך נראה שהיו לטובת מצרים בגלל [[תעלת סואץ]] שנפתחה ועל מנת לאפשר מעבר בטוח ב[[ים סוף]] היה צורך להשתלט על האזורים החופיים ב[[קרן אפריקה]].
 
=== יוהנס הרביעי: מצרים ואיטליה ===
שורה 51:
[[תמונה:Guerre Egypte Abyssinie.jpg|שמאל|ממוזער|250px|קרב גורה וגונדית]] בבוקר של ה-[[16 בנובמבר]] [[1875]] פגש הצבא המצרי את [[צבא]]ו המוכן של יוהנס ב[[גונבט]] האתיופים ההרימו על המצריים כאשר הם הצליחו לגרום להם לנוע לתוך עמק תלול צר ובכך האתיופים החלו לירות עליהם מתותחים שהוצבו בגבעות שמסביב הצבא המצרי איבד כשליש מחייליו, כולל המפקד עצמו. החדשות על המפלה של הכוחות המצרים זרעו זלזול בשלטונו של ה[[ח'דיו]]. המצרים חזרו ארבעה חודשים מאוחר יותר עם צבא מצויד יותר, שמנה בין 15,000 לבין 20,000 חיילים. הקרב בין שלושת הימים ב[[מרץ]] [[1876]] ב[[גורה]] הותיר אחריו 500 חיילים מצריים הרוגים, פצועים ושבויים. לידיו של יוהנס נפל גם שלל שהותירו המצרים: 12,000-13,000 [[רובה|רובים]], 16 [[תותח]]ים, [[תחמושת]] ושלל אחר. בשנים שלאחר מכן ניסו שתי המדינות להגיע לפתרון דיפלומטי. באותו הזמן החלה מצרים לאבד ב[[סודאן]], אזור שהיה חלק מהטריטוריה המצרית, התנועה המוסלמית המדהיסטית החליפה את המצרים באזור וגם בסכסוך עם אתיופיה. הבריטים הגיעו כדי להגן על המצריים ב-[[1884]] וארגנו הסכם בין שלוש המדינות, הידוע בשם [[הסכם עדווה]]. על פי ההסכם, מצרים תחזיר לאתיופיה את השטח שנכבש ממנה, אם אתיופיה תעזור בפינוי החיילים המצריים מסודאן. אחרי ש[[אתיופיה]] קיימה את ההסכם, היא קיבלה שוב את השליטה באזור אך לא בנמלים.
 
בעקבות עידוד של הממשלה הבריטית מחשש לקולוניה החדשה של [[צרפת]] ב[[קרן אפריקה]] [[סומלילנד הצרפתית|טג'ורה]] הם שכנעו את האיטלקים לכבוש את [[מאסאווה]] לאחר הפינוי המצרי ממנה, כאשר האיטלקים כבשו את מאסאווה הקיסר האתיופי כעס. הגנרל של יוהנס [[ראס אלולה]] שהיה מושל האזור ובירתו הייתה [[אסמרה]] החל לארגן את צבא המחוז ללחימה. מאסאווה היא העיר האיטלקית השנייה באזור אסאב העיר הראשונה נקנתה ממסיונר איטלק בשם [[גאיסאף סאפאטו]] שקנה אותה ממסולטאן [[סולטאנותסולטנות אוסה|אוסה]] [[מוחמד האנפארי]] כעת איטליה החלה לגבש את הקולוניה החדשה על חופה של [[ים סוף]], אחד הדברים הראשונים שעשו האיטלקים במאסאווה היה לעצור את ה[[יבוא]] והייצוא לאתיופיה מ[[הים האדום]]. האיטלקים החלו להתפשט מאזורם לאזורים דרומיים וצפוניים כגון [[סחטי]] ו[[ווילה]]. ובתוך כך הם חצו את הגבול למחוז של ראס אלולה, אלולה פנה לקיסר ודרש שידרוש נסיגה איטלקית. אך ללוא מענה איטלקי או קיסרי אלולה הוביל את צבאו ללחימה כנגד האיטלקם והביס אותם ב[[קרב דוגאלי]], מכאן המשיך צפונה לסאטי והכין את צבאו למלחמה כאשר האיטלקים ואלולה נלחמו פתאום הגיע הצבא האתיופי עם חילים רבים, האתיופים ניצחו והאיטלקים נסוגו.
 
=== המלחמה עם סודאן: מות יוהנס הרביעי ===