הבדלים בין גרסאות בדף "מהומות 1919 במצרים"

אין תקציר עריכה
מ (בוט החלפות: סולטא\1, מהפכ\1, [[סודאן\1)
'''מהומות 1919''' (ב[[ערבית]]: ثورة 1919) היו גל מהומות שנמשך כארבעה חודשים כנגד ה[[פרוטקטורט]] של [[האימפריה הבריטית]] ב[[מצרים]]. המהומות נחשבות כאירוע מכונן בהתפתחות הלאומיות המצרית המודרנית ובאתוס מאבק העם המצרי לעצמאות<ref>[[חגי ארליך]], '''המזרח התיכון בימינו, מצרים: האחות הבכירה''', [[האוניברסיטה הפתוחה]], 2003, עמ' 29</ref>. המהומות נשאו אופי מהפכני, ומכונות עד היום בפי המצרים '''המהפכה המצרית''' (אלת'ורה אלמצריה), אף על פי שלא הייתה זו [[מהפכה]] במובן הקלאסי של החלפת שלטון.
 
בשונה ממהפכות אחרות בהן היה מעורב שינוי [[מעמד חברתי|סוציו-אקונומי]] בחברה, לא התקיים שינוי שכזה במצרים. מטרת הלאומנים המצריים שהנהיגו את ההתקוממות האזרחית הייתה פיתוח כלכלי, עידוד היוזמה הפרטית של המצרים והשתחררות מתלות כלכלית מלאה ב[[בריטניה]]. המנהיגות המהפכנית באה משכבת העילית בחברה המצרית, אך המהומות עצמן הקיפו את כל שכבות האוכלוסייה המצרית; מה[[פלאח]] המצרי בכפר הנידח, עד לתושבי הערים הגדולות; סטודנטים ותלמידי בתי הספר, [[קופטים]] ו[[מוסלמים]], גברים ואף נשים. הישגיה הפוליטיים של ההתקוממות היו מוגבלים. אמנם, המצרים קבלו עצמאות רבה יותר מהבריטים, אך לא עצמאות מלאה, והנוכחות הצבאית והמדינית הבריטית במצרים נמשכה בקנה מידה גדול גדול גם לאחר תום המהומות.
 
[[מפלגת אל-ופד]], שאך זה הוקמה, מילאה תפקיד חשוב במהומות. בעזרת [[תעמולה]] נרחבת הגיעו רעיונותיה לכפרים הנידחים ביותר והשפיעו על העם המצרי. הצלחתה מיוחסת לארגון המסועף שלה ולאישיותו של מנהיגה, [[סעד זע'לול]]. ייחוד נוסף של המהומות היה המיזוג שנוצר בין המעמד הנמוך של הפלאחים המצריים ובין האידאולוגיה הלאומנית של מפלגת אל-ופד. ההתקוממות לוותה בפרצי אלימות שלובו על ידי התעמולה של מפלגת אל-ופד. אלימות זו היוותה תקדים, שכן עד לפרוץ המהומות הפגין העם המצרי בדרך כלל סבילות. הפלאחים המצרים חיו בשיגרת חייהם הדלה ומיעטו להתערב בחיים הפוליטיים. את ההתקוממות העממית תיאר הסופר [[נגיב מחפוז]]:
משתמש אלמוני