ייצוג ידע – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שורה 6:
[[בעלי חיים]] רבים, ובניהם ה[[אדם]] מסוגלים ליצג ידע בדרכים שונות. קיימות מספר [[דיסציפלינה|דיסיפלינות]] אשר חוקרות נושא זה מנקודות מבט שונות. חלקן מתייחסות לכל בעלי החיים וחלקן מתמקדות באדם בלבד.
 
====היבטים נוירולוגיים====
ה[[נוירולוגיה]] חוקרת את אופן ייצוג הידע על פי מבנה ה[[מוח]]. היא חוקרת נושאים כמו ההשפעות המבניות של [[קידוד (זיכרון)|קידוד הזיכרון]] ו[[התגבשות זיכרון]], תפקידן של ה[[אונה|אונות]] השונות ועוד.
 
====היבטים פסיכולוגיים====
בתחום ה[[פסיכולוגיה קוגניטיבית|פסיכולוגיה הקוגניטיבית]], ייצוג מידע מתייחס ל[[תפיסה]] האנושית, כלומר, לדרך בה אנשים מאחסנים מידע ב[[זיכרון]] ומעבדים אותו לצורך הפקת [[משמעות]].
[[ארגון (פעולה)|ארגון]] הידע האישי של אדם מסוים מבוסס על [[צורך|צרכיו]] ומטרותיו של המארגן ולכן הוא יכול לחרוג מדפוסי [[מקצוע|המקצועות]] [[דיסציפלינה|והדיסציפלינות]] המקובלים ב[[חברה]]{{הערה|שם=חינוך קוגניטיבי| שלמה קניאל, (2006). חינוך לחשיבה: חינוך קוגניטיבי לשליטה על התודעה. רעננה: רמות.}}.
 
====היבטים דידקטיים====
בתחום ה[[חינוך]], נושא זה מתקשר להיבטים ה[[דידקטיקה|דידקטיים]] של [[הוראה]] ו[[למידה]].
 
==יצוג ידע מלאכותי==