יהדות רבנית – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
←‏עריכת הפתיח: גם לקראים יש סוג של תורה שבע"פ
שורה 1:
'''רבניים''' (או '''רבנים''' ובהקשרים מחקריים גם '''יהדות רבנית''') הוא ל[[יהודים]] הנוהגים על פי ה[[הלכה]] הנלמדת מה[[תלמוד[[תורה שבעל פה]] ודברי(ה[[משנה]] וה[[חז"לתלמוד]]). הכינוי נפוץ בעיקר בתקופה שבה הייתה נוכחות לא מבוטלת של ה[[יהדות קראית|קראים]] ([[המאה ה-9]] - [[המאה ה-13]]). משקיעתה של היהדות הקראית, נעשה שימוש הולך ופוחת בכינוי "רבניים", מאחר שכמעט כל היהודים היו רבניים, כך שהוא נותר בשימוש רק בהקשרים פולמוסיים או מחקריים. הדומיננטיות המוחלטת של היהדות הרבנית מביאה לכך שהביטויים "[[יהדות]]" ו"[[יהודי]]" מתייחסים, אם לא צוין במפורש אחרת, לבני עדה זו.
 
הקראים, שדחו את ה[[תורה שבעל פה]], ולא קיבלו את פסיקות ה[[גאונים]], היוו קבוצה קטנה יותר בקרב היהודים ביחס לרבניים. מרבית היהודים היו רבניים, והם נחלקו באותה תקופה בין שני מרכזים - המרכז ה[[בבל]]י, על שתי [[ישיבה|ישיבותיו]], והמרכז ה[[ארץ ישראל|ארצישראלי]], שהיוו שתי חטיבות הלכתיות ומנהלתיות. היהדות הרבנית המשיכה את זרם ה[[פרושים]] של [[תקופת בית שני]], ומתאפיינת בהתבססות ההלכה על ה[[תורה שבכתב]] והתורה שבעל פה, הכוללת את ה[[משנה]], ה[[תוספתא]], [[תלמוד ירושלמי|התלמוד הירושלמי]] ו[[תלמוד בבלי|התלמוד הבבלי]], [[מדרשי הלכה|מדרשי ההלכה]] ו[[מדרשי אגדה|מדרשי האגדה]].