418
עריכות
רועי מימרן (שיחה | תרומות) (הוספת סקירה חדשה ב-Ynet על הנושא) |
רועי מימרן (שיחה | תרומות) (החלפת קישור חיצוני בפנימי לערך החדש) |
||
בתחילת שנת [[2008]] הוציא [[שר התמ"ת]] [[צו הרחבה]] לביטוח פנסיוני מקיף במשק, לפיו כל שכיר בישראל זכאי לביטוח פנסיוני. צו ההרחבה מוכר בשם פנסיה חובה. צו ההרחבה מתבסס על [[הסכם קיבוצי]] בין [[הסתדרות העובדים הכללית]] ו[[לשכת התיאום של הארגונים הכלכליים]] (המעסיקים) ומחיל חובת הפרשה לפנסיה על המעבידים של כל העובדים, כולל כמיליון עובדים, שלפני שנת 2008 לא הפרישו מעבידיהם עבורם לפנסיה. הצו קובע אחוזים מינימליים להפרשה לפנסיה בכל שנה. האחוז הולך וגדל. כך למשל בשנת 2008 חויבו המעביד והעובד להפריש לפחות 0.833% מהשכר הקובע לפנסיה. בשנת 2013 הם יחויבו להפריש 5% כל אחד. גם גובה ההפרשה ל[[פיצויי פיטורים]], על ידי המעסיק גדל בהדרגה על פי צו הרחבה זה. לדוגמה בשנת 2008 חויב המעסיק להפריש לפחות 0.834% מהשכר הפנסיוני ובשנת 2013 5%.
בעקבות המשבר הכלכלי משנת [[2008]] וגל הסדרי החוב במשק משנת [[2009]] נמתחה ביקורת ציבורית על אופן ניהול כספי הפנסיה של הציבור, שהגיעו לסך של 928 מיליארד ש"ח בספטמבר [[2011]]. ביקורת זו התייחסה בעיקר לנקודות אלה: גובה דמי הניהול, בעיקר בביטוחי המנהלים וקופות הגמל, וחוסר השוויון בהם, אופן ניהול הסיכונים ברכישת [[אג"ח קונצרנית|אג"ח קונצרניות]] על ידי הגופים המוסדיים, וטיפול הגופים המוסדיים בהסדרי החוב ("תספורות"), אופן ניהול כספים שלא מותאם לגיל החוסכים ולרמת הסיכון המתאימה להם, והעדר השפעה של הגופים המוסדיים בניהול החברות הציבוריות שהם מושקעים בהן באמצעות השתתפות באסיפות כלליות. בעקבות ביקורת זו הוקם [
===איתור עמיתים שהקשר עמם נותק===
|
עריכות