מעון (יישוב עתיק) – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
←לקריאה נוספת: עריכה |
עריכה |
||
שורה 4:
==אזכורים מיקראיים==
בעת חלוקת [[ארץ ישראל]] ל[[שבטי ישראל]] כרמל הייתה לנחלת שבט יהודה, ככתוב בספר יהושע: " זֹאת, נַחֲלַת מַטֵּה בְנֵי יְהוּדָה לְמִשְׁפְּחֹתָם. מָעוֹן כַּרְמֶל, וָזִיף וְיוּטָּה". (פסוקים א' ונ"ה).
שורה 14 ⟵ 13:
במעון נמצאו שרידי [[בית כנסת]], שלפי המשוער נבנה במחצית השנייה של [[המאה ה-4]] או תחילת [[המאה ה-5]]. ציר הבנייה הוא דרום-צפון, דהיינו כמקובל לכיוון ירושלים. הבנייה דרשה חציבה. הקירות היו עבים כ-90-{{כ}}100 ס"מ, הגג היה גמלוני, כמו בסוסיא ורצפת [[פסיפס מעון|פסיפס]].
הממצא החשוב ביותר מבית הכנסת הוא תריסר חלקים של [[מנורת שבעת הקנים]] עשויה מ[[שיש]] לבן. לפי אומדן שחזורה, גובה הגיע לידי 1.6 - 1.8 מטר. [[צבי אילן]] שהיה שותף לגילויה מתאר אותה כך: "קניה (קני המנורה), שהיו עשויים מקשה אחת, עוצבו בצורת חוליות מעוגלות ("תפוחים") שהלכו וקטנו כלפי מעלה. בבסיס כל חוליה גולף עלה ("פרח". קוטר התפוח התחתון הוא 16,5 ס"מ וקוטר התפוח העליון 6.5 ס"מ. בין קני המנורה היו עיטורים מגולפים ששימשו לחיזוקה. זו הייתה מנורה כבדה ביותר, כ-120 ק"ג משקלה (משקל החלקים שנמצאו הוא 25 ק"ג). בסיס המנורה היה מרובע או מדורג. בתחתית התפוח התחתון של הקנה המרכזי חצוב חור מרובע לקיבוע מוט ברזל ("מסמר") שבעזרתו חובר גוף המנורה לבסיס".{{מקור|לצטטה}}
==הקשר בין כרמל לבין מעון==
שורה 20 ⟵ 19:
נמצאו גם שרידי דרך רחבה, הסלולה בקו ישר, מכרמל למעון, כעין רחוב מקשר בין שני המקומות. מכאן מסקנת החוקר כי היישוב היהודי במעון היה חלק מן המערך היישובי של כרמל.
{{תבנית:דרומא}}▼
==ראו גם==
* [[דרומא]]
שורה 27 ⟵ 26:
* דוד עמית, '''"בתי הכנסת בחורבת מעון ובחורבת ענים והיישוב היהודי בדרום הר חברון,"''', עבודת דוקטור, [[האוניברסיטה העברית בירושלים]], 2003.
* [[צבי אילן]], '''[[בתי כנסת קדומים בארץ ישראל]]''', משרד הביטחון - ההוצאה לאור , 1991, ISBN 9650505229.
== הערות שוליים ==
{{הערות שוליים}}
▲{{תבנית:דרומא}}
{{coord|31.4094477|N|35.1338388|E|type:landmark|display=title}}
| |||