דוכסות מילאנו – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
דורית (שיחה | תרומות)
מאין תקציר עריכה
מ בוט החלפות: שווייץ
שורה 34:
מותו של [[פיליפו מריה ויסקונטי]] ללא יורש זכר הטיל את הדוכסות לסכסוך ירושה ולהקמת [[רפובליקה]] קצרת-ימים ([[הרפובליקה האמברוזית]] בין [[1447]] ל-[[1450]]). ב-1450 ביקש [[סנאט]] הרפובליקה מה[[מצביא]] וחתנו של ויסקונטי, [[פרנצ'סקו ספורצה]], לשוב לעיר וליטול את הדוכסות. בעוד הוא קיבל הכרה מהערים השכנות כדוכס מילאנו, הוא לא קיבל הכרה כזו מאת קיסר האימפריה הרומית הקדושה. רק ב-[[1492]] הוכר בנו, [[לודוביקו ספורצה]] כדוכס על ידי [[מקסימיליאן הראשון, קיסר האימפריה הרומית הקדושה]]. דוכסים אלה לבית ספורצה היו לשליטים המפוארים ביותר של הדוכסות ועסקו במפעלי בנייה רחבי היקף ובמדיניות שחתרה לשלום ולאיחוד ערי-המדינה של [[חצי האי האפניני]].
 
עידן השלום בא אל קיצו ב-[[1499]] עם פלישת [[לואי השנים עשר, מלך צרפת]] לדוכסות. המלך ראה עצמו יורש הדוכסות עקב היותו נכדה של [[ולנטינה ויסקונטי]], בתו של ג'אן גלאצו. [[צרפת]] שלטה בדוכסות עד [[1512]] אז עברה הדוכסות לידי [[שוויץשווייץ]], שהעמידה בראש הדוכסות את מסימיליאנו ספורצה. ב-[[1515]] שבו הצרפתים בראשות [[פרנסואה הראשון, מלך צרפת]] וכבשו את הדוכסות ב[[קרב מאריניאנו]] (Marignano; {{כ}} [[14 בספטמבר]] 1515). ב-[[1521]] כבש [[בית הבסבורג]] (שליט [[אוסטריה]] ו[[ספרד]]) את הדוכסות והעמיד בראשה את אחיו של מסימיליאנו, [[פרנצ'סקו ספורצה השני]], שהיה לדוכס מילאנו האחרון מ[[בית ספורצה]].
 
ב-[[1535]], כאשר פרנצ'סקו ספורצה השני נפטר ללא יורש עלתה שוב שאלת הירושה כאשר הן [[קרל החמישי, קיסר האימפריה הרומית הקדושה]] והן פרנסואה הראשון, מלך צרפת טוענים לזכות על הדוכסות. כחלק מהנסיון לפתור את השאלה נקעו מעל הדוכסות שטחיה מדרום ל[[נהר הפו]] שהפכו להיות [[דוכסות פארמה]] כ[[פייף]] של [[ממזר|בנו הלא חוקי]] של ה[[אפיפיור]] [[פאולוס השלישי]], פייר לואיג'י פרנזה, דוכס [[פארמה]]. עם מותו של קרל החמישי עברה הדוכסות לשלטונו של [[פליפה השני, מלך ספרד]]. זכותה של ספרד על הדוכסות הוכרה לבסוף על ידי צרפת במסגרת [[שלום קאטו-קמברזי]] שסיים את [[המלחמות האיטלקיות]].