פתיחת התפריט הראשי

שינויים

אין שינוי בגודל ,  לפני 6 שנים
מ
בוט החלפות: בן-גוריון, הספרייה, מזוי\1
ב-[[1935]] נשא לאשה את גינה פרוידנברג; הפרש השנים בין השניים היה גדול, ובני הזוג לא היו מאושרים.{{הערה|יגר, דיוקנו, עמ' 84.}} לזוג נולד בן אחד, יצחק. ב-[[1950]] [[ירידה מארץ ישראל|ירדה]] גינה [[הגירה לארצות הברית|לארצות הברית]] עם בנם, ושרון נותר ערירי בירושלים. את רוב ימיו בילה בספרייה הלאומית, מראהו החיצוני מוזנח והוא נדמה כתימהוני ומוזר.{{הערה|יגר, דיוקנו עמ' 79.}}
 
שרון עסק רבות בנושאי העם היהודי תפקידו ומצבו, ענייני התנועה הציונית, [[היישוב]] ו[[מדינת ישראל]]. הכיוון שאליו הטיף היה [[עבודה עברית]] (לעבודה ערבית קרא בלעג "[[עבודה זרה]]") והגשמה בפועל של החזון הציוני. הוא גילה סימפטיה לקו ה[[רדיקליות|רדיקלי]] של [[בית"ר]] ומאוחר יותר של ה[[לח"י]], והשתתף ב"משמרות עבודה עברית" שניצבו בשערי [[פרדס]]ים ומנעו כניסת פועלי ערבים. עם זאת, לא היה חבר מפלגה כלשהי ואף הגדיר עצמו כ"אנטי-מפלגתי". הוא תקף במאמריו ובמכתביו אנשי ציבור מכל גווני הקשת הפוליטית אך תמך והטיף לתמיכה ב[[דוד בן -גוריון]] כמגשים הציונות. למרות הקו המשתלח, הקנאי וקיצוני במאמריו, התקבלו כתביו בברכה גם בקרב מי שהתנגדו לקו אותו ייצג. כך סייע לו עורך "[[דבר (עיתון)|דבר]]", [[ברל כצנלסון]], שהדפיס כמה ממאמריו וסייע בהדפסת חוברות. [[דב סדן]] ביקש לכתוב עליו [[מונוגרפיה]] ו[[מנחם אוסישקין]] פרסם מאמרי תמיכה בו.
 
מאז שעלה לישראל לא עזב אותה. בסוף ימיו ביקש לנסוע לבקר את בנו בארצות הברית, אך בשל מחסור כספי לא יכל לממש את תוכניתו.
שבדרון תרם את האוסף, שהכיל בשנת עלייתו ארצה (1927) למעלה מ-2700 אוטוגרפים וכ-2800 דיוקנאות{{הערה|הוגו ברגמן, '''בית-הספרים הלאמי והאוניברסיטאי בשנות תר"ף-תרצ"ה''', ירושלים, תרצ"ה, עמ' כח}} והוערך בשני מיליון [[דולר אמריקני]], לספרייה הלאומית, והועסק בה בניהול האוסף, במשכורת זעומה. הוא עבד במשרה זו כל ימיו. סמוך לפטירתו היו באוסף למעלה מ-17,000 אוטוגרפים ופורטרטים מן [[המאה ה-15]] ועד התקופה המודרנית. באוסף כלולים מכתבים, חתימות, פתקים ורשימות לצד ספרים שלמים. אחת מגולות הכותרת של האוסף היא כתב היד המקורי של [[תורת היחסות]] של [[אלברט איינשטיין]].
 
באמצעות חקר התמונות באוסף גילה שרון שתמונותיהם של [[הבעל שם טוב]], [[המגיד ממזריטש]], ו[[יעקב יוסף כ"ץ]] (בעל ה"[[תולדות יעקב יוסף]]") שנדפסו בספרים שונים הן תמונות מזוייפותמזויפות. באמצעות בדיקה כימית של הנייר עליו נכתבו "אגרות הבעש"ט" מ[[גניזת חרסון]] גילה שגם אלו היו מזויפות. כן הטיל ספק באותנטיות [[תמונתו של הרמב"ם]].
 
בעיני רוחו ראה שרון את האוסף כבסיס למכון ביוגרפי יהודי מחקרי ומוזיאוני שיהיה סמוך לבית הספרים ושבו תוצג גם גלריית הדיוקנאות.
** רשימת מאמרים ורשימות על אברהם שרון: עמ' 153–156.
** בית דוד וולפסון של בית הספרים הלאמי והאוניברסיטאי, ירושלים תר"ץ, עמ' 29-28
* אוסף שבדרון ב[[ויקיפדיה:מיזמי ויקיפדיה/גלאם/הספרייה הלאומית|גלאם הספריההספרייה הלאומית]]
 
<div class="mw-content-ltr">
234,652

עריכות