חסידות קוסוב – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
מ בוט החלפות: הוויכוח, שנייה\1, ווינה
שורה 14:
 
==רדוביץ==
רבי יוסף אלתר (-[[ח' בתמוז]] [[תרל"ט]]) - בן רבי חיים מקוסוב וחתן רבי ישראל, חתנו{{הערה|אלפסי כותב בנו.}} של רבי [[משה צבי מסאווראן|משה צבי]] מ[[חסידות סאווראן|סאווראן]]. לאחר פטירת אביו החל לכהן ברדוביץ. חתניו היו רבי שמעלקע רובין מ[[חסידות רופשיץ|סערט]] ורבי מאיר יהודה מ[[חסידות דינוב|בוקאווסק]]. בשנת [[תרל"ג]] עלה ל[[ארץ ישראל]] והתגורר ב[[צפת]]. נסע ל[[חיפה]] לרחצה ושם נפטר ונקבר לאחר מחלוקת בין אנשי צפת לאנשי חיפה{{הערה|1=על פי המסורת המקומית, החלקה שעל יד [[רבי אבדימי דמן חיפה]] לא הייתה קולטת אף אחד. לאחר הויכוחהוויכוח אמרו אנשי חיפה לאנשי צפת שיעשו ניסיון ואם יקלט בחלקה ישאר שם וכך היה. [http://www.mytzadik.com/index.asp?lid=6&page=tzadik&kid=397 צילום מצבתו, באתר "מי צדיק"].}}. בנו רבי משה כיהן בחיפה ובצפת. חיבר ספר "ויקח משה". חתנו היה רבי נפתלי מ[[חסידות קשאנוב|קשאנוב]]. נפטר ב[[א' בכסלו]] [[תרס"ב]]. בנו רבי ישראל מילא את מקומו. בשנת [[תרע"ג]] היגר לארצות הברית שם הקים ישיבה בשם "תורת חיים". הוציא את ספרו של אביו. נפטר בשנת [[תש"ב]]. בן נוסף של רבי משה היה הרב חיים זיידא חתן דודו רבי מאיר מ[[חסידות דינוב#בוקווסק|בוקווסק]], נפטר בחיי אביו. בתו נישאה לקרובה, רבי אלעזר מ[[חסידות דינוב|קיווישאד]].
 
==זבלטוב==
רבי '''דוד''' ([[תקנ"ז]] - [[כ"א באב]] [[תר"ח]]) היה חתנו של רבי [[משה לייב מסאסוב]]. היה מפורסם כחכם. לאחר פטירתו ארבעה מבניו כיהנו כאדמו"רים. בנו רבי '''יעקב''' ([[תקע"ה]] - [[ט"ו בשבט]] [[תרמ"א]]) מילא את מקומו בזבלטוב. היה חתן רבי יהודה צבי מ[[חסידות זידיטשוב|ראזלא]] ובזיווג שני חתן הרב [[ישעיה שור]] רבה של [[יאס]]. רבי '''מנחם מנדל''' בנו היחיד של רבי יעקב מילא את מקומו. היה חתנו של דודו רבי לייביש מחאטין (בן רבי משה חיים מ[[חסידות קאליב|ראזלא]] וחתן הרב ישעיה שור). בנו רבי '''משה''' מילא את מקומו בזבלטוב. ב[[מלחמת העולם הראשונה]] עבר ל[[וינה|ווינה]] שם נפטר. את מקומו מילא בנו רבי '''חיים''' שהיה נחשב לתלמיד חכם מופלג. נרצח עם קהילתו בשנת [[תש"ב]].
 
במקביל לרבי משה, כיהנו עוד מבני רבי מנחם מנדל. רבי יצחק אייזיק כיהן בזבלטוב וב[[ברדיצ'ב]] ורבי יוסף בטיסמניץ, חתן רבי יצחק מ[[חסידות פרוסקורוב|טיסמניץ]]. רבי יוסף נרצח ב[[סטניסלב]] בשנת [[תש"א]].
שורה 24:
*רבי צבי הירש מפיטשניזין חתן רבי אברהם חיים מ[[חסידות לינסק|לינסק]]. לאחר פטירת אביו החל לכהן בפיטשניזין (הסמוכה ל[[קולומיאה]]). לאחר פטירתו מילא את מקומו בנו רבי גרשון. מחתניו של רבי צבי הירש היה רבי נחום מ[[חסידות סטרטין#בני רבי יהודה צבי|בורשטין]].
*רבי מנחם מנדל מדאמיץ' (פרבר של זבלטוב). חסידיו היו מועטים. נפטר ללא בנים. נכדו רבי אברהם, בן חתנו רבי יוסף דוד (מ[[חסידות אליק|גזע אליק]]), מילא את מקומו. נרצח עם קהילתו ב[[ב' בטבת]] [[תש"ב]] וסירב להצעת קצין הונגרי להצילו.
*רבי יחיאל מיכל מסטרוז'ניץ, חתן רבי אלעזר מ[[שושלת בעלז|בעלז]]. היו לו חסידים רבים. בנו רבי שלום מילא את מקומו. כיהן ברבנות במאלד בנילה שב[[בוקובינה]]. בזמן [[מלחמת העולם השניההשנייה]] ברח ל[[לונדון]] בה נפטר. נקבר בבית העלמין [[בית הקברות נחלת יצחק|נחלת יצחק]] ב[[גבעתיים]]. חתנו היה קרובו, רבי אלעזר רוקח מ[[שושלת בעלז|לוביטש]]. בנו של רבי שלום, רבי יחיאל מיכל מילא את מקומו. נפטר ב[[ט' בחשוון]] [[תשל"ב]] ונקבר על יד אביו.
*חתניו רבי יצחק מ[[חסידות בוהוש|בוהוש]], רבי ברוך בן רבי שמעון שלמה מ[[חסידות סאווראן|סאווראן]] ורבי ישראל מ[[חסידות בארנוב|בארנוב]].
צאצאי חתנו רבי ברוך משמשים כיום באדמו"רות [[חסידות סאווראן|סאווראן]] אך ללא חסידים.