פתיחת התפריט הראשי

שינויים

נוספו 103 בתים ,  לפני 7 שנים
מ
בוט החלפות: על ידי, הייתה, \1נטייה, אוכלוסייה, כגון, ארצות הברית, \1, \1וויקיפדיה, וכדומה, מסוי\1, בינלאומי, היסטורי, אלפביתי
[[קובץ:Election_MG_3455.JPG|שמאל|ממוזער|250px|[[בחירות]] הן חלק חשוב בהליך הדמוקרטי.]]
'''דמוקרטיזציה''' היא תהליך המעבר ל[[ממשלה]]-[[דמוקרטיה|דמוקרטית]]. דמוקרטיזציה יכולה להיות המעבר מ[[משטר אוטוריטרי]] מלא למשטר דמוקרטי מלא, המעבר ממערכת אוטוריטרית למערכת דמוקרטית-למחצה, או המעבר ממערכת אוטוריטרית-למחצה למערכת דמוקרטית מלאה.
תהליך של דמוקרטיזציה עלול להסתיים באיחוד (כמו לדוגמהכגון [[בריטניה]] שהפכה ל"[[הממלכה המאוחדת|ממלכה המאוחדת]]"), או בהחלפת השלטון בתוך המדינה, דבר שבדרך כלל מלווה בתהפוכות רבות (כמו למשל ב[[ארגנטינה]]).
 
דפוסים שונים של דמוקרטיזציה, משמשים לעתים ע"מ להסביר תופעות פוליטיות שונות. הם מסבירים ומנבאים, לדוגמה, יציאות למלחמה של מדינות מסויימותמסוימות או צמיחה והתפתחות כלכלית של מדינות אחרות.
 
תהליך הדמוקרטיזציה עשוי להיות מושפע או מונע על ידי גורמים שונים. למשל: צמיחה כלכלית, הסטוריההיסטוריה והחברה האזרחית.
 
==סיבות לדמוקרטיזציה==
[[קובץ:Freedom_in_the_world.svg|שמאל|ממוזער|250px|גרף זה מציג את מספר המדינות החופשיות, חופשיות חלקית, או שאינן חופשיות, נכון לתקופת הסקרים 1972-2005]]
ישנו ויכוח ניכר על הגורמים אשר משפיעים או מגבילים בסופו של דבר את הדמוקרטיזציה.
מגוון רחב של משתנים, הכולל כלכלה, תרבות והסטוריהוהיסטוריה, הוגדרו כמשפיעים על תהליך הדמוקרטיזציה.
חלק מהגורמים, הנזכרים בתדירות גבוהה יותר, הם:
 
*'''עושר'''- [[תמ"ג]] או הון גבוהים מתכתבים באופן ישיר עם דמוקרטיה. חלק מהחוקרים טוענים כי הסיכוי שהדמוקרטיות העשירות יפלו ויהפכו ל[[טוטליטריזם|טוטאליטריות]] הוא נמוך ואילו חוקרים אחרים טוענים כי דווקא ההפך הוא הנכון ומביאים את [[היטלר]] כדוגמה.{{הערה|אדם פרזסקי (Przeworski, Adam).2000. ''דמוקרטיה והתפתחות: מוסדות פוליטיים ורווחה בעולם'', 1950-1990, אוניברסיטת קיימברידג'.}}<br />
עוד התייחסות לעושר בהקשר של דמוקרטיה ניתן לראות ביחס [[המהפכה התעשייתית|למהפכה התעשייתית]] כגורם לדמוקרטיזציה בעולם (לפני המהפכה דמוקרטיה היתההייתה מצרך נדיר).
מחקרים [[אמפירי|אמפיריים]] רבים ביססו את התפיסה הרווחת כי התפתחות כלכלית משפיעה לטובה על תהליך הדמוקרטיזציה, ועשויה לגרום למדינות (שמתפתחות כלכלית) לעבור לדמוקרטיה ([[תאוריית המודרניזציה]]), ולדמוקרטיות חדשות להתייצב.{{הערה| ראו הערה 1}}<br />
כמה פעילים למען דמוקרטיה אף מאמינים שככל שהכלכלה תמשיך להתפתח, דמוקרטיזציה גלובאלית תהפוך להליך בלתי נמנע.
 
*'''חינוך'''- למרות שחינוך מתקשר לעושר כלכלי, שני הגורמים משפיעים על דמוקרטיזציה באופן עצמאי.{{הערה|ראו הערה 1}}<br />
אנשים משכילים, נוטים לפתח ערכים יותר [[ליברלי]]ים ופרו-דמוקרטיים. לעומת זאת, אוכלוסיהאוכלוסייה לא משכילה ו[[אנאלפביתיות|אנאלפבתיתאנאלפביתית]], תבחר לעצמה בדרך כלל מנהיגים [[פופוליזם|פופוליסטיים]], שעלולים לנטוש את הדמוקרטיה ולעבור לדיקטטורה (גם אם התקיימו בחירות חופשיות).
 
*'''תאוריית "[[קללת המשאבים]]"''' גורסת כי מדינות שלהן משאבים טבעיים בשפע (כגון גז או נפט), לעתים קרובות אינן מצליחות בהליך דמוקרטיזציה. הסיבה לכך היא שה[[אליטה]] יכולה לנצל את הרווח מהמשאבים הטבעיים לתועלתה בלבד, וכך אינה צריכה להסתמך על האוכלוסיההאוכלוסייה הכללית בשביל תמיכה כספית (מסים). מנגד, אליטות שהשקיעו בהון פיזי במקום באדמות או נפט, חוששות שההשקעות שלהן יינזקו בקלות במקרה של מהפכה. בהתאם לכך, מעדיפות האליטות לוותר על חלק מכוחן ולעשות דמוקרטיזציה מאשר להסתכן בעימותים אלימים עם המתנגדים להן.{{הערה|Acemoglu, Daron; James A. Robinson (2006). Economic Origins of Dictatorship and Democracy. Cambridge: Cambridge University Press.}}
 
*'''[[קפיטליזם]]'''- יש הטוענים כי דמוקרטיה וקפיטליזם קשורים זה לזה באופן מהותי. אמונה זו בדרך כלל מבוססת על הרעיון שדמוקרטיה וקפיטליזם הם שני היביטים שונים של המושג [[חופש]]. שוק קפיטליסטי נרחב יכול לעודד נורמות תרבותיות כמו [[אינדיבידואליזם]], [[משא ומתן]], היכולת להתפשר, כבוד לחוק, ו[[שוויון]] בפני החוק. {{הערה|Mousseau, Michael. (2000). Market Prosperity, Democratic Consolidation, and Democratic Peace. Journal of Conflict Resolution 44(4):472-507}} אלה נתפסים כבסיס לדמוקרטיזציה.
 
*'''[[שוויון]] חברתי'''- אקמוגלו (Acemoglu) ורובינסון (Robinson) טענו כי היחסים בין שוויון חברתי ודמוקרטיזציה הם מורכבים: לאנשים יש פחות מניעים למרוד בחברה שוויונית (כמו ב[[סינגפור]]), ולכן הסבירות לדמוקרטיזציה בחברה שוויונית נמוכה. כמו כן, בחברה לא שוויונית מובהקת (למשל [[דרום אפריקה]] תחת משטר [[אפרטהייד]]), חלוקה מחדש של עושר וכוח בצורה דמוקרטית, עלולה להסב נזק כבד לאליטות ולכן אלו יעשו הכל ע"מ למנוע דמוקרטיזציה. לדמוקרטיזציה, יש סיכוי רב יותר להתחיל במדינה הנמצאת במצב ביניים; מדינה שבה לאליטות יש סיבות לוותר על כוחן בגלל שהן צופות סיכוי גדול למהפכה אלימה אם לא יחול שינוי או שמחיר הוויתור על כוחן ונכסיהן אינו גבוה במיוחד.{{הערה|Acemoglu, Daron; James A. Robinson (2006). Economic Origins of Dictatorship and Democracy. Cambridge: Cambridge University Press.}} ציפיה זו עולה בקנה אחד עם מחקרים אמפיריים, שמראים כי הדמוקרטיה בחברות שוויוניות יציבה יותר.{{הערה|ראו הערה 1}}
 
*'''[[מעמד הביניים]]'''- על פי כמה מודלים,{{הערה|ראו הערה 6}} קיומו של גוף משמעותי של אזרחים שמצבם הכלכלי הוא בינוני, יכול להשפיע על המדינה בצורה מייצבת, ולאפשר לדמוקרטיה לשגשג. ניתן להסביר תופעה זו ע"יעל ידי כך שבעוד שהמעמד העליון שואף להשיג כח פוליטי ע"מ לייצב את מעמדו, והמעמד הנמוך גם הוא שואף לכך ע"מ לשפר את מצבו, המעמד הבינוני עוזר לייצב את שתי הקיצונויות הללו ולרוב אינו חותר להשגת כוח.
 
*'''[[חברה אזרחית]]'''- חברה אזרחית בריאה ([[ארגון חוץ-ממשלתי|ארגונים חוץ-ממשלתיים]], [[איגוד מקצועי|איגודים מקצועיים]], [[אקדמיה|אקדמיות]], ארגוני [[זכויות האדם|זכויות אדם]] וכדו'וכדומה) נתפסת ע"יעל ידי חלק מהתאורטיקנים כבסיס חשוב לדמוקרטיזציה. הארגונים השונים מקנים לאזרחים תחושת אחדות ומטרה משותפת, ונותנים להם מסגרת מאורגנת שבעזרתה הם יכולים לאתגר את השלטון ואת כוחו. מעורבות בעמותות אזרחיות גם עוזרת לאזרחים ללמוד על ההתנהלות בארגון מסודר, ומכינה אותם למשטר הדמוקרטי העתידי שבו יוכלו להתערות בעזרת המימנויות שרכשו. {{הערה|[http://en.wikipedia.org/wiki/Robert_Putnam Putnam, Robert D], et al. (1993). Making Democracy Work: Civic Traditions in Modern Italy. Princeton: Princeton University Press.}} בנוסף, [[רשת חברתית|רשתות חברתיות]] המאורגנות בצורה אופקית, בונות אמון בין האזרחים, דבר הכרחי בשביל תפקוד בארגונים דמוקרטיים.{{הערה| ראו הערה קודמת}}
 
*'''[[תרבות אזרחית]]'''- בספרים ''התרבות האזרחית'' ו''התרבות האזרחית חלק ב''', [[גבריאל אלמונד|גבריאל א. אלמונד]] (Gabriel A. Almond) ו[[סידני וורבה]] (Sidney Verba) מציגים מחקר מקיף שערכו על תרבויות אזרחיות. הממצאים העיקריים הם שקיומה של תרבות אזרחית מסויימתמסוימת הוא הכרחי להישרדותה של הדמוקרטיה. עם זאת, המחקר גם קרא תיגר על האמונה הרווחת כי תרבויות מסוגלות לשמר את ייחודן ומנהגיהן, ועדיין להישאר דמוקרטיות.
 
*'''[[תרבות]]'''- חלק מהחוקרים טוענים כי תרבויות מסויימותמסוימות מובילות את החברה בהכרח לדמוקרטיה (בגלל אופיין), ואילו תרבויות אחרות לא. חוקרים אחרים טוענים לעומתם כי תפיסה זו [[אתנוצנטריות|אתנוצנטרית]]. הם מצביעים על כך שבדרך כלל [[תרבות המערב|התרבות המערבית]] היא זו המסווגת כמתאימה ביותר עבור דמוקרטיה, בעוד שתרבויות אחרות מצטיירות כמכילות ערכים שמקשים על דמוקרטיזציה או הופכים אותה לבלתי רצויה. סיווג זה רע, לטענתם, משום שמשטרים לא דמוקרטיים משתמשים בו על מנת להצדיק את כשלונם ביישום רפורמות דמוקרטיות. כהוכחה לכך שסיווג זה הוא מוטעה, מובאות כדוגמה תרבויות דמוקרטיות רבות שאינן מערביות, בין היתר: [[הודו]], [[יפן]], [[אינדונזיה]], [[נמיביה]], [[בוטסואנה]], [[טייוואן]], ו[[דרום קוריאה]].
 
*'''ערכים דמוקרטיים'''- ב''[[מודרניזציה]], שינוי תרבות ודמוקרטיה'',{{הערה|New York: Cambridge University Press, 2005}} רונלד אילנגהרט (Ronald Inlgehart) וכריסטיאן וולזל (Christian Welzel) מסבירים את השלבים המובילים לדמוקרטיזציה,{{הערה|Christian Welzel, Ronald Inglehart & Hans-Dieter Klingemann (2003). "The Theory of Human Development: A Cross-Cultural Analysis." European Journal of Political Research 42:341-379}} כשלבים אשר מסמיכים "אנשים רגילים" להפוך ל[[אזרח]]ים דמוקרטיים. ישנם שלושה שלבים מרכזיים; בשלב הראשון, משאבים רבים יותר מגיעים לידי האזרחים, דבר אשר מאפשר להם להיחשף לערכים דמוקרטיים (בין אם ע"יעל ידי תקשור עם דמוקרטיות (כמו המהפכה ב[[תוניסיה]] שהחלה, בין היתר, בגלל החשיפה ל[[טוויטר]]) ובין אם ע"יעל ידי רכישת השכלה). אזרחים רבים מזדהים עם הערכים הדמוקרטיים (בין היתר: חופש הביטוי ושווין ההזדמנויות), דבר אשר בעצם מוביל לשלב השני והוא היאבקות התושבים למען ערכים אלו. השלב השלישי הוא כבר הדמוקרטיזציה עצמה: השלטון מכניס את הערכים הנ"ל לחוק ובכך הופך לדמוקרטיה. השלב שבו מפנימים האנשים את הערכים הדמוקרטיים נחשב לשלב החשוב ביותר וההכרחי ביותר מבין שלושת השלבים. הוא זה שמוביל לייסוד דמוקרטיות חדשות ולביסוס מעמדן של דמוקרטיות וותיקות.{{הערה|Christian Welzel (2006). "Democratization as an Emancipative Process." European Journal of Political Research 45:871-96}} הוכח כי ההשפעות של מודרניזציה ועוד גורמים מבניים על דמוקרטיזציה תלויות בנטיהבנטייה של שלבים אלו לעורר או לדכא את הערכים הדמוקרטיים בקרב האוכלוסיההאוכלוסייה.{{הערה|Christian Welzel (2007): "Are Levels of Democracy Affected by Mass Attitudes? Testing Sustainment and Attainment Effects on Democracy" International Political Science Review 28: 397-24}} עובדות נוספות מציעות כי ערכים דמוקרטיים מניעים אנשים להשתתף בפעולות [[קולקטיב]]יות שמכוונות להישגים דמוקרטיים (ביסוס או שיפור דמוקרטיה קיימת או מאבק למען ייסוד דמוקרטיה חדשה).{{הערה| Christian Welzel & Hans-Dieter Klingemann (2008). "Evidencing and Explaining Democratic Congruence: The Perspective of 'Substantive' Democracy." World Values Research 1:57-90}}
 
*'''אוכלוסיהאוכלוסייה [[הומוגניות (דמוגרפיה)|הומוגנית]]'''- יש הסוברים כי מדינות המפולגת בצורה חריפה, בין אם ע"יעל ידי קבוצות אתניות, ובין אם ע"יעל ידי דת או שפה, מתקשות בהקמת דמוקרטיה יעילה.{{הערה|Marsha Pripstein Posusney. Authoritatianism in the Middle East: Regimes and Resistance. ed. by Marsha Pripstein Posusney and Michele Penner Angrist (Lynne Rienner Publishers Inc., USA, 2005)}} הבסיס לסברה זו היא שהקבוצות השונות במדינה יתעניינו יותר בקידום עמדתן שלהן, מאשר בחלוקת כוחן עם קבוצות אחרות. [[הודו]] היא אחת הדוגמאות הבולטות למדינה שהיא דמוקרטית על אף ה[[הטרוגניות]] שלה.
 
*'''ניסיון קודם בדמוקרטיה'''- לפי כמה מהתאורטיקנים, קיומה או אי קיומה של דמוקרטיה בהיסטוריה של מדינה, יכולים להשפיע בצורה משמעותית על יחס המדינה לדמוקרטיה בעתיד. יש הטוענים, למשל, כי קשה מאוד (ואף בלתי אפשרי) ליישם דמוקרטיה במדינה שאין לה נסיון עבר עם צורת ממשל זו. במדינות כאלה, טוענים החוקרים, הדמוקרטיה צריכה להתפתח בהדרגה. אחרים טוענים לעומתם, כי נסיון עבר עם דמוקרטיה עשוי להוות מכשול עבור דמוקרטיזציה. מדינה, כמו למשל [[פקיסטן]], שבה הדמוקרטיה נכשלה בעבר, פחות תתפתה לנסות ליישמה שנית.
 
*'''התערבות חיצונית'''- דמוקרטיות רבות קמו לאחר התערבות [[צבא]]ית (למשל: [[יפן]] ו[[גרמניה]] אחרי [[מלחמת העולם השנייה]]).{{הערה|1=[http://en.wikipedia.org/wiki/G%C3%B6ran_Therborn Therborn, Göran (1977). ] [http://www.newleftreview.org/?view=1453 "The rule of capital and the rise of democracy: Capital and suffrage (cover title)". ] [http://en.wikipedia.org/wiki/New_Left_Review New Left Review.] [http://www.newleftreview.org/?issue=100 I 103 (The advent of bourgeois democracy): 3–41.]}}{{הערה|1=[http://www.independent.org/publications/tir/article.asp?issueID=47&articleID=599 The Independent]}} במקרים אחרים, [[דה-קולוניזציה]] סייעה בייסוד דמוקרטיות שהוחלפו במהרה ע"יעל ידי משטרים [[אוטוריטארי]]ים. לדוגמה, בדרום [[ארה"בארצות הברית]] אחרי [[מלחמת האזרחים האמריקנית|מלחמת האזרחים]], [[עבדות|עבדים]] לשעבר היו חסרי זכויות בגלל [[חוקי ג'ים קרואו]] בזמן תקופת השיקום של ארה"בארצות הברית; לאחר עשורים רבים, הדמוקרטיה האמריקנית בוססה מחדש ע"יעל ידי ארגונים אזרחיים (התנועה האפרו-אמריקאית לזכויות האזרח) וצבא חיצוני (צבא ארה"בארצות הברית).
 
*'''שכבות גיל'''- מדינות בעלות אוכלוסייה שבה יש כמות גבוהה של [[קשיש]]ים, נתפסות כמסוגלות לשמר את הדמוקרטיה (בהנחה שהמדינה כבר עברה דמוקרטיזציה מלאה). על פי ה[[תזה]] של ריצ'רד פ. קונקוטה (Richard P. Concotta), הנזכרת לעיל,{{הערה|[http://www.foreignpolicy.com/articles/2008/02/19/how_democracies_grow_up Foreignpolicy.com]}} כאשר האוכלוסיההאוכלוסייה הצעירה (אנשים בני פחות מ30) מהווה פחות מ40% מכלל האוכלוסיההאוכלוסייה, הדמוקרטיה בטוחה יותר.
 
== ראו גם ==
 
== לקריאה נוספת ==
* שמות של ספרים לקריאה מופיעים בדף הויקיפדיההוויקיפדיה האנגלית ([http://en.wikipedia.org/wiki/Democratization#Further_reading Democratization]).
 
== קישורים חיצוניים ==
* [http://www.idea.int/ ה-IDA הבין לאומיהבינלאומי].
* [http://www.independent.org/publications/tir/article.asp?issueID=47&articleID=599 האם ארה"בארצות הברית יצרו את הדמוקרטיה בגרמניה?].
 
== הערות שוליים ==
245,209

עריכות