הבדלים בין גרסאות בדף "סימני כתיב"

הוסרו 17 בתים ,  לפני 8 שנים
מ
בוט החלפות: כדי, ירושלים, דקדוק, הטיה, משוי\1, תל אביב, \1, מסוי\1
מ (קטגוריות)
מ (בוט החלפות: כדי, ירושלים, דקדוק, הטיה, משוי\1, תל אביב, \1, מסוי\1)
 
==מאפיינים==
סימני הכתיב אינם נשענים רק על חוקי ה[[בלשנות|לשון]] וה[[דקדוק]], אלא על רמזים [[סמנטיקה|סמנטיים]] או חזותיים המהווים תומכי [[זיכרון]]. להבדיל מ[[לימוד בעל פה]] של רשימת [[מילה (בלשנות)|מילים]] לצורך [[הכתבה]], סימני הכתיב מאפשרים הכללה לקבוצות מילים גדולות יותר בעלות מאפיין משותף. הכוונה בקבוצות מילים היא לאוסף של מילים בעלות [[משמעות]] קרובה ואופן איות דומה {{הערה|שם=כאב|גלעדי רבקה (1974). כתיב ללא כאב. ירושלייםירושלים:הוצאת ש.זק ושות'.}}. בנוסף, סימני כתיב הכוללים [[שורש (לשון)|שורשים]] ניתנים ליישום עבור כל משפחת המילים של אותו שורש.
 
זוהי דרך לימוד יעילה החוסכת זמן משום שהיא מאפשרת למידה של מספר מילים עבור כל סימן כתיב{{הערה|שם=כאב}}.
הזכירה של סימני הכתיב יכולה גם לעזור במפגש עם מילים חדשות שהלומד יכול לקשר אותן לסימן כתיב מסוייםמסוים מתוך תהליך של [[הסקת מסקנות]], על ידי הבנת המשמעות שלהן וקישורן למשמעות של קבוצת המילים שהסימן המתאים מייצג{{הערה|שם=סימני}}.
בנוסף, השימוש בסימני כתיב מפחית את המכניות של לימוד איות תקין ומגביר את ההבנה של מבנה הלשון{{הערה|שם=כאב}}. ההבנה בתורה מאפשרת ללומד את הגילוי העצמי והשמחה הכרוכה בו מהווה ממריץ ללמידה יעילה{{הערה|שם=כאב}}.
 
==קהל יעד==
המטרה של לימוד הכתיב היא לאפשר לאדם לכתוב באופן מהיר ומדויק מידע ומסרים לעצמו או לזולת {{הערה|שם=סימני|צ'רנוב חוה, זילברמן יונה ורוזנברג סנסנה (1991). סימני דרך לכתיב והבנה. תל אביב: זמורה-ביתן.}}.
השימוש בסימני כתיב מיועד לסייע לאנשים אשר טרם רכשו את השפה ה[[כתב|כתובה]] באופן מלא להימנע מ[[שגיאת כתיב]]. הם יכולים לסייע ל[[תלמיד|תלמידים]] ב[[כיתה (בית ספר)|כיתות]] הנמוכות של [[בית ספר יסודי]], [[עולה חדש|עולים חדשים]] שהעברית אינה [[שפת אם|שפת האם]] שלהם, [[לקות למידה|לקויי למידה]] (במיוחד [[דיסלקציה]] ו-[[דיסגרפיה]]) ועוד.
 
לימוד כתיב של מילה הנעשה במסגרת של קבוצת מילים מחזק את הזיכרון ומעמיק את הידע של הלומד{{הערה|שם=סימני}}.
 
פעמים רבות ישנם גם יוצאי דופן שיש לשים לב עליהם בזמן ה[[למידה]] בכדיכדי למנוע [[בלבול]].
כמו כן, יכולה להיות מילה שמשוייכתשמשויכת למספר קבוצות{{הערה|שם=כאב}}.
 
====סיווג על פי משמעות====
 
====כללי דקדוק בשרות הכתיב====
ניתן לשלב את לימוד הדיקדוקהדקדוק בהקניית הכתיב, על ידי שימוש בכללי דקדוק מתאימים{{הערה|שם=כאב}}.
 
 
 
 
'''הכרת המוספיות''' - [[מוספית]] בהקשר זה היא אות המתווספת לאותיות השורש של המילה. הכרת המוספיות העיקריות יכולה לסייע לאיות נכון {{הערה|שם=כאב}}. לדוגמה:
* [[אותיות השימוש]] מש"ה וכל"ב - אלו הן תחיליות (אותיות המצטרפות להתחלות של מילים), שאינן חלק מתבנית כמו [[בניין (שפה)| בניין]] או [[משקל (בלשנות)|משקל]]. יש להן משמעות מיוחדת והן מחברות בין מילים ומשפטים. כל אותיות השימוש נרשמות בצמוד למילה שאליה הן מצטרפות ללא רווח. לכן נכתוב "מתל- אביב" ולא "מי תל- אביב".
** [[ה"א הידיעה]], [[ה"א השאלה]].
* במערכת ה[[בניינים בעברית]] האות ט' לא משמשת כמוספית, פרט למקרים חריגים כמו תופעת ה[[הידמות]] ו[[שיכול עיצורים]] בבניין התפעל (*התצלם -> הצטלם). לכן אם נשמע הצליל t באות שאינה שייכת לשורש המילה סביר שיש להשתמש באות ת'.
 
'''תכונות מיוחדות של עיצורים''' - שימוש בתכונות מיוחדות של [[עיצור]]ים יכול לסייע לקביעת כללים בכתיב{{הערה|שם=כאב}}.
* פתח גנובה - מופיעה רק לפני עיצור גרוני [[עיצורים לועיים|לועי]] ולכן יכולה לעזור להבחין בין שורשים בהם האות האחרונה של השורש (ל' ה[[פועל (בלשנות)|פועל]]) היא ע' (גרונית) או א' ובין ח' (גרונית) ל- כ'. לדוגמה: נשמע פתח גנובה במילים "למרוח" ו"לשמוע", אבל לא במילים "לשפוך" או "לקרוא". יש לשים לב שהעיצורים הגרוניים יקבלו פתח גנובה רק אם הם באים אחרי [[תנועה (פונולוגיה)|תנועות]] גבוהות כמו: צירי, שורוק, חיריק מלא וחולם מלא. זאת משום שמטרתו היא להקל על ההגייה במקרים אלו. לכן לא בהיכרך נשמע פתח גנובה בכל הטייההטיה של שורש של' הפועל שלו גרונית. כדי לבדוק באופן פשוט ובטוח אם השורש של מילה מסויימתמסוימת מסתיים באות גרונית יש להטות את המילה לתבנית של זכר יחיד בזמן הווה - על ידי השלמת המשפט "הוא עכשיו_______". לדוגמה: "הם פתחו את הדלת" => "הוא עכשיו פותח" (נשמעת פתח גנובה), להבדיל מ"הם הלכו לסרט" => "הוא עכשיו הולך".
* תנועות לפני ומתחת לאותיות [[עיצורים גרוניים|גרוניות]] - יכולות לשמש להבחנה בין שורשים בהם האות הראשונה של השורש - פ' ה[[פועל (בלשנות)|פועל]] היא ע' (גרונית) או א' ובין ח' (גרונית) ל- כ'. לדוגמה: הצליל שנשמע לפני האותיות הגרוניות במילים "לעבוד" ו"לחדול" שונה מזה הנשמע לפני "לכתוב" ו"לאהוב".
* [[דגש קל]] באותיות ב' פ' כ' בתחילת מילה - יכול לשמש להבחנה בין מילים שהאות הראשונה של השורש שלהן היא ב' (המקבלת דגש) או ו', ובין כ' (המקבלת דגש) ל- ק' או ח'. כדי להשתמש בסימן זה יש להטות את המילים לצורות בהן אות השורש הראשונה נמצאת בתחילת מילה ובאמצע מילה ולבדוק אם יש הבדל בהיגוי. לדוגמה: במילה "ל'''כ'''תוב" האות כ' נשמעת שונה מהמילה "'''כ'''ותב" שבאותה משפחה, אך במילה "ל'''ח'''שוב" אין שינוי בהגיית האות ח' לעומת המילה "'''ח'''ושב".