קידוד (זיכרון) – הבדלי גרסאות

'''קידוד''' הוא כלל תהליכי עיבוד המשפיעים על הכנסת [[מידע]] לתוך ה[[זיכרון]], כך שיוכל [[שליפה|להישלף]] ב[[עתיד]]{{הערה|שם=קוגנטיביתקוגניטיבית|יונתן גושן־גוטשטיין ודן זכאי (2006). פסיכולוגיה קוגנטיביתקוגניטיבית - כרך ב – זיכרון. רעננה: האוניברסיטה הפתוחה.}}.

מסלול קידוד המידע מתחיל מה[[זיכרון חושי|זיכרון החושי]], בו מידע ש[[קולטן|נקלט]] מה[[חוש]]ים נשמר באופן פסיבי ולא מודע לזמן קצר ביותר המאפשר לתהליכים [[הכרה|קוגניטיביים]] לסנן את הפרטים החשובים מתוך שלל ה[[גירוי]]ים מהסביבה. המידע הנבחר עובר באופן זמני ל[[זיכרון לטווח קצר]], המסוגל להכיל כ[[המספר הקסום שבע, פלוס או מינוס שתיים|שבע]] יחידות מידע בלבד. בהמשך המידע שהצליח לעבור [[התגבשות זיכרון|התגבשות]] מאוחסן באופן קבוע ויציב ב[[זיכרון לטווח ארוך]] המבוסס על [[משמעות]]{{הערה|שם=קוגנטיביתקוגניטיבית}}.

משום שתפקודי הזיכרון מתבססים בין היתר על תהליך הקידוד{{הערה|שם=קוגנטיביתקוגניטיבית}}, ישנן שיטות המאפשרות למידה יעילה יותר של מידע חדש לאורך זמן.

* [[לימוד בעל פה|שינון]] - יכול להאריך את השהות של מידע בזיכרון לטווח קצר על ידי תהליך מודע ונשלט. באופן זה ניתן להגביר את הסיכוי שיעבור לזיכרון לטווח הארוך. שיטה זו של '''שינון משמר''' מתאימה בעיקר עבור מידע [[שמיעה|שמיעתי]] שניתן לקדד באופן [[קול|צלילי]]-[[פונולוגיה|פונולוגי]], המאפיין את הזיכרון לטווח קצר והיא נחשבת לצורת עיבוד שטחית{{הערה|שם=קוגנטיביתקוגניטיבית}}. אחד העקרונות המשמשים בהקשר זה הוא [[כל הקצר קודם]].

* [[ארגון (פעולה)|ארגון]] הגירויים על פי סוגים - יכול לשפר את תהליך השליפה. לדוגמה, חלוקה של רשימת מילים על פי [[קטגוריה (פילוסופיה)|קטגוריות]]{{הערה|שם=קוגנטיביתקוגניטיבית}}.

* התאמת ההקשר - שיטה זו מתבססת על '''עקרון ייחודיות הקידוד''' המתמקד במידת החפיפה בין תהליכי השליפה והקידוד. הוא הטוען שמשום שהגירויים מקודדים בזיכרון יחד עם ההקשר שבו הוצגו, התאמת ההקשר לזה שבו ידרשו להישלף בעתיד יכולה לתרום רבות להצלחת השליפה. זאת משום שהיזכרות באירוע מסוים מעוררת את עקבות הזיכרון הקשורים אליו, כך ש'''רמזי הקשר''' יכולים לשמש כרמזי שליפה יעילים. דוגמה לכך היא התופעה בה קשה יותר לזהות אנשים שאנו פוגשים מחוץ להקשר שאנו רגילים אליו (למשל מפגש של פקיד הבנק הקבוע בחוף הים). מסיבה זו מומלץ לקודד מידע בדרכים רבות ככל הניתן, כך שיוכל להישלף במגוון הקשרים. למידה רב-חושית מתבססת על העיקרון הזה של '''השערת הקידוד הכפול'''. בנוסף, גם '''רמז העתק''' יכול לעודד את השליפה משום שהוא כולל את משמעות המילה, אשר מקושרת להקשר הייחודי של האירוע שבו קודדה, ומשחזר אותו באופן עקיף{{הערה|שם=קוגנטיביתקוגניטיבית}}.

* למידה מתוך משמעות - משום שקידוד המידע בזיכרון לטווח הארוך מתבסס על משמעות, היא יכולה לשפר את סיכויי השליפה שלו בעתיד באופן מוצלח בהרבה מחזרה ושינון. בהתאם לכך, יעיל יותר לקשר פרטים חדשים לידע קודם ו[[סכמה קוגניטיבית|סכמות]] קיימות, משום שפעולה זו מרחיבה את המשמעות שלהם. השלבים שבהם מתבצע העיבוד הסמנטי שבו מופקת המשמעות המלאה של הגירוי נקראים '''שלבי עיבוד עמוק'''. שלבים אלו מובדלים '''שלבי עיבוד שטחי''' אשר מתמקדים בתכונות הפיזיקאליות של הגירוי{{הערה|שם=קוגנטיביתקוגניטיבית}}.