אבוליה – הבדלי גרסאות

[[תאודול ריבו]], [[פסיכולוג]] [[צרפת]]י, תיאר מצב זה במחצית השניההשנייה של המאה ה-19, כ"מחלה טהורה של רצון, בהּ היכולת של הפרט לעשות מעשה - בוטלה, והוא או היא צומצמו לפרט של 'שכל טהור'".{{הערה|שם=סילבר}} נוירופסיכולוגים רבים באותה תקופה הסכימו על הרעיון של אבוליה, אך הייתה מחלוקת לגבי השאלה אם הפרעה זו נגרמת בשל ליקוי ב[[קוגניציה]] כתוצאה של תפקוד לקוי במערכת ספציפית בתוך ה[[מוח]] האחראית על המוטיבציה. בתחילת המאה העשרים, היו שהשתמשו במונח זה בהקשר [[משפחה|משפחתי]], כגון בטענות של [[הורות|הורים]] כלפי ילדיהם הבוגרים או הסטודנטים באשר ל"אבוליה" שלהם.{{הערה|שם=סילבר}} למרות זאת, המונח הנוירופסיכיאטרי של הפרעות הרצון לא היה בשימוש רב בתקופה זו, ועד סוף [[מלחמת העולם הראשונה]] הוא לא הופיע בסיווגים פסיכיאטרים.