ז'ורז' פדו – הבדלי גרסאות

ילד מפונק ואלים, עשה חיים קשים לאחותו, דיאן ולנטין, לימים אשה בעלת גינונים של [[אמזונה]], שפקדה את החוגים של [[שרה ברנאר]] והסופרת [[קולט]]. בגיל 7 אביו לקה ב[[ארועאירוע מוחי]] ונשאר משותק בחצי גופו. בנוסף [[מלחמת צרפת-פרוסיה|המלחמה עם פרוסיה בשנת 1870]] אילצה את המשפחה לעבור ל[[בולון-סיר-מר]]. אחרי שחזרו לפריז, נסעו לזמן קצר למרחצאות ב[[הומבורג]] בגרמניה.

בגיל 14 ניסה ז'ורז' את כוחו כשחקן והתחיל לשחק בלהקה שהקים יחד עם חבר, בשם "סרקל דה קסטנייט" (''Cercle des Castagnettes'' - חוג ה[[קסטנייטות]]). בשנים 1876 -1880 שיחק תכופות מחזות של [[מולייר]], [[אז'ן לביש|לביש]], עשה בפני קהל חיקויים, בין היתר, של שחקני תיאטרון מפורסמים, חיבר קטעים תיאטרליים שהוצגו בטרקליני תרבות שונים. בחוגים שפקד התוודע לסטודנטים של הקונסרבטואר, למבקרים ולמחזאים ותיקים ומתחילים, ביניהם [[אלכסנדר דיומא הבן]]. באחד ממופעיו עורר את הערכתם של הסופר פרנסואה קופה ושל מבקר התיאטרון פרנסיסק סארסיי {{הערה|נואל בנאמו}}.

בסופו של דבר התפנה בעיקר לכתיבת מחזות והקומדיה במערכה אחת "Par la fenètre" (דרך החלון) הוצגה לראשונה בהצלחה בשנת 1881, כשפדו היה בן 19. אולם הצלחה עוד יותר גדולה קטפה הקומדיה "Tailleur pour dames" (חייט נשים) ששוחקה ב"תיאטר דה לה רנסאנס" ועוררה דברי שבח מצד אז'ן לביש. לצרכילצורכי הפרנסה התחיל כתב פדו לכתוב גם מדור תיאטרון תחת כותרת "קורייה דה תיאטר" (Courrier des théâtres) בעיתון אביו החורג, אנרי פוקייה.

ב-[[14 באוקטובר]] [[1889]] ז'ורז' פדו התחתן מתוך אהבה עם מרי-אן קרולוס-דיראן, בתו של הצייר קרולוס דיראן, שהיה למורו ציור מודרני. אמנם הנישואין, שמהן נולדו ארבעה ילדים, לא החזיקו מעמד זמן רב.

אהוב מאוד על בני זמנו ועמיתיו, ב10ב-10 באפריל 1919 היה פדו עד בחתונתם של [[סשה גיטרי]] ו[[איוון פרנטאן]]. מאוחר יותר ביקר אצלו גיטרי בקליניקה של ד"ר פוקאר בריאי, שבו התאשפז בגלל סיבוכים נפשיים של מחלת ה[[עגבת]].

* [[1886]] :''Tailleur pour dames'' (חייט הגברות) - בעיבוד באנגלי -מחזה של צ'רלסארלס מורי- ''The Ladies Man'' - בתרגום עברי של הגרסה הזאת - ''רודף השמלות''