|
שלב מקדים לעליית אף על פי החל בסוף [[שנות ה-20 של המאה ה-20|שנות ה-20]]. קבוצת אנשי בית"ר מקרב [[פלוגות הגיוס של בית"ר|פלוגת בית"ר]] ב[[ראש פינה]], ובראשם דוד אסא ו[[גרשון שץ]], פעלו מאזור [[משמר הירדן (מושבה)|משמר הירדן]] להבאת קבוצות יהודים בנות 20-40 איש דרך היבשה מ[[לבנון]] ומ[[סוריה]]. באותה דרך פעלה גם קבוצה של [[ברית הבריונים]] בהנהגת [[יהושע ליכטר]] באזור [[מטולה]]. ההעברות נעשו בניגוד לחוקי [[המנדט הבריטי]] ולמרות הגברת השמירה באזורי הגבול. באותו זמן החלו תכנונים להרחבת היקף העלייה וארגונה, בין היתר על ידי [[אברהם סטבסקי]], שעתיד היה להיות ממארגני [[המוסד לעלייה ב'|עלייה ב']]. ב-[[1932]] החלו דיונים בעניין הסדרת נוהלי העלייה. בנוסף, החלו גם לשכור את שירותיהם של כפרים צ'רקסים באזור הגבול, מקומות בהם הייתה שמירה בריטית חלשה יותר. כך, למרות הגברת הפיקוח ולמרות תפיסת מספר קבוצות, הועברו עולים אשר הגיעו מ[[פולין]] ומ[[רומניה]] אל אזור ראש פינה. בשנים [[1930]]-[[1934]] הועברו דרך הגבול הצפוני כמה אלפי עולים.
==אניותאוניות ההעפלה==
[[קובץ:PikiWiki Israel 7557 Immigration to Israel.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ספינת המעפילים "אגיוס ניקולאוס" ב-1939]]
ב-[[26 בפברואר]] [[1932]] פרסם [[זאב ז'בוטינסקי]] את מאמרו "על האוונטוריזם" [http://www.geocities.com/zeev_jabotinsky/written/evanturism.htm], בו יש קריאה גלויה ובעלת תעוזה שלא הושמעה כמוה קודם לכן בפומבי, לנטוש את דרכי שמירת הסדר והחוק ולעלות אל הארץ בניגוד לחוקי המנדט וההגבלות שהטיל. היה במאמר זה זרז משמעותי בעניין ההעפלה בקרב בני נוער וצעירים, אשר אליהם פנה ז'בוטינסקי.
החל משנת [[1933]], בשל קשיי העלייה היבשתית, הוחלט בהנהגת הצה"ר על ניסיון לארגן את העלייה הבלתי חוקית דרך הים. הסנונית הראשונה הייתה האונייה "'''"אוניון"'''". ב[[פיראוס]] התארגנה קבוצה של 117 יהודים ועלתה על האונייה המושכרת "קאפולו". לאחר הפלגה רבת תלאות עם צמצום במזון ובמים הגיעה האונייה באחד הלילות אל חופי [[תל אביב]]. סירה של בית"רים החלה לשוט לעברה בהאירה אליה בפנס. רב החובל של האונייה, בחושבו כי מדובר במשטרה הבריטית, החליט להסתלק מהמקום, והפליג עם נוסעי האונייה לאיי יוון ושם הוריד את האנשים. פעילי בית"ר, בסיוע גורמים מקומיים, הצליחו לארגן אונייה חלופית, "אוניון", אשר הפליגה עם העולים אל חופי הארץ. מול חופי צפון תל אביב הספיקו מאה אנשים לרדת אל החוף בסירות. 17 האחרונים, שסירתם נפגעה, לא הספיקו להגיע בחסות הלילה ונאסרו עם צוות האונייה על ידי הבריטים. הם גורשו ליוון והעפילו מאוחר יותר באונייה "אודיסיה".
במשך שלוש השנים הבאות הוקפאה העלייה. שנת [[1936]] היוותה מפנה. באירופה החל לגדול האיום שהטיל ה[[גרמניה הנאצית|רייך השלישי]]. ז'בוטינסקי יצא בקריאה ל"אוואקואציה", הצלת יהודי אירופה מגורל מבשר רעות כל עוד הדבר אפשרי. בארץ ישראל החלו [[המרד הערבי הגדול|מאורעות דמים]]. הנהגת היישוב נקטה בהבלגה והאצ"ל התחיל בפעולות תגמול שדרשו תוספת בכוח האדם. ממשלת המנדט נהגה לאכוף נאמנה את הגבלות העלייה וניסתה להגביל את התפתחות היישוב היהודי. גורמים אלה הביאו לחידוש כוחות במפעל העלייה.
בסוף מרץ יצאה מרומניה האונייה "'''אגיוס ניקולאוס'''", ועליה פליטים שהגיעו בדנובה מאוסטריה ומ[[צ'כוסלובקיה]] הכבושות. בפעם הראשונה שעגנה מול הארץ גורשה ביריות בידי הבריטים, ואחד העולים נהרג. האונייה נמלטה לאיי יוון ועגנה ליד האי קיאה במשך 6 שבועות. באמצע מאי הורדו מחצית מהמעפילים ליד [[עזה]], שם הותקפו בידי הערבים (אחד העולים נרצח) ונאסרו על ידי הבריטים. אז חזרה האונייה ל[[רומניה]], ולאחר שנוספו אליה 300 עולים נוספים הפליגה לנמל חיפה בתחילת יולי [[1939]].
אחריה הגיעה האונייה "'''"אסתיר"'''", אשר התאימה ל-400 איש אך נדחסו בה 720. כשהגיעה לחופי הארץ פתחו עליה הבריטים באש, והיא נאלצה לשהות שלושה חודשים בים. לבסוף הורידה את עוליה ב[[אשקלון]]; אלו נלקחו למעצר ושוחררו אחרי כמה חודשים.
[[תמונה:אבן הנצחה לעליית "אף על פי" ליד קולנוע "אסתר" בנתניה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|אבן הנצחה לעליית אף על פי על יד קולנוע "אסתר" בנתניה]]
בין מרץ לספטמבר 1939 יצאו לפועל 35 עליות בספינות שונות. מספר העולים על כל ספינה עמד על כ-400 עד 700. האונייה "'''"סנדו"'''" ועליה 270 עולים מרומניה הייתה היחידה שנעצרה על ידי הבריטים וחזרה לנמל המוצא השלה. האנייההאונייה "'''"רים"'''" יצאה מנמל קונסטנצה ועליה כ-750 איש. באזור רודוס פרצה אש בעקבות התפוצצות באנייהבאונייה. אנייהאונייה איטלקית הצילה את הנוסעים והורידה אותם ברודוס. שם הוחזקו העולים על ידי השלטונות בתנאי הסגר קשים. אחרי חודש וחצי הועלו על האנייההאונייה "אגיוס ניקולאוס" שנזכרה לעיל. ב-22 באוגוסט נחתה בחופי תל אביב האוניההאונייה [[פאריטה]] כשעל סיפונה 850 מעפילים, שיצאה מהים השחור והטלטלה ארבעים יום בים ובין נמלי יוון וטורקיה וכל מעפיליה נעצרו. שלוש אניותאוניות ועשר סירות שעליהן כ-250 עולים בממוצע נתפסו על ידי הבריטים. עוליהן נאסרו והושמו במחנותב[[מחנה המעצר בעתלית|מחנות מעצר בעתלית]] וצריפיןוב[[צריפין]]. רוב ההורדות בחודשים אלה בוצעו על ידי האצ"ל בנתניהבחוף נתניה. העולים רוכזו והוסתרו בהתחלה במרתף בית הקולנוע "אסתר" שהיה מתחת לבמת הקולנוע ומשם פונו ליישובים ברחבי הארץ.
"'''"סאקאריה"'''", אנייתאוניית פחם טורקית בת 30003,000 טון שאורגנה על ידי [[ערי ז'בוטינסקי]], הייתהנשאה נושאתאת מספר העולים הרבהגדול ביותר-, 24002,400 במספרמעפילים. רוב העולים הגיע מ[[צ'כיה]] והשאר מ[[הונגריה]]. היה צורך במימון גדול להשכרתה ולשם כך ערכו מגביות (אף בדרום אפריקה) כשרוב הכסף הגיע מתרומת יהודי רומניה. היהודים העשירים יותר מימנו את הצעירים חברי המפלגה הרוויזיוניסטית שעלו אף הם באניהבאונייה, -ומילאו תפקידי אספקה ושירות. על האוניההאונייה היו לידות ופטירות. כשהתקרבה לחופי הארץ מספרים כי כמעט והתהפכה האנייהכשנוסעיה כשמיהרומיהרו כל נוסעיהאל לסיפון להביט אל חופי הארץ. בארץ נעצרו העולים ומילאו את מחנותבמחנות המעצר. 300 נשים שוחררו במקום מפאת חוסר מקום., באוגוסטובאוגוסט [[1940]] שוחררו כולם. מספרם היווה כחצי אחוז מכלל היהודים בארץ אותה עת. אחד המעפילים, אליהו גלזר, סיפר: {{ציטוטון|... בלכתך ברחובות תל אביב, חיפה ובמיוחד בנתניה קיבלת את הרושם שכל יהודי שני הגיע איתך באנייה "סאקאריה"..."}}
ב-[[1942]] טבעה על כל נוסעיה האנייההאונייה '''[[סטרומה]]''' מפגיעת [[טורפדו]] שנורה על ידי צוללת סובייטית.
ב-[[1944]] אורגנו ארבע עליות באניותבאוניות "'''"מילקה"'''" ו"'''"מאריצה"'''" על ידי ועדת העלייה של [[הצ"ח]] והסוכנות היהודית ב[[בוקרשט]]., שבהן עלו בהן 10741,074 עולים. באוגוסט טבעה מול הנמל הבולגרי בורגאס האנייההאונייה "'''"[[מפקורה]]"'''", רקורק חמישה ניצלו מבין 300 נוסעיה. שלוש אוניות נוספות הביאו מרומניה קרוב ל-10001,000 איש. בסוף אותו חודש נכבשה המדינהרומניה בידי [[הצבא האדום]].
==דעיכת העלייה==
| 