שיירת חולדה – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ שוחזר מעריכות של 213.57.121.123 (שיחה) לעריכה האחרונה של Yonidebot
אין תקציר עריכה
שורה 2:
'''שיירת חולדה''' הייתה [[שיירה]] שיצאה ב-[[31 במרץ]] [[1948]] מ[[חולדה (קיבוץ)|חולדה]] לכיוון [[ירושלים]] הנצורה ועליה אספקה. בשיירה היו 26 [[משאית|משאיות]], 4 [[אוטובוס]]ים ו־7 [[משוריין|משוריינים]].
 
על השיירה הגנו חיילים מהגדודמ[[גדוד הפורצים|הגדוד הרביעי]] ומהגדוד החמישי של ה[[פלמ"ח]]. [[עמוס חורב]] היה מפקד השיירה ואל משוריין הפיקוד שלו הצטרפו גם מפקד הגדוד הרביעי ומפקדו החדש של הגדוד החמישי, [[שאול יפה]]. ה[[בוקר]] היה [[גשם|גשום]] והדרך הייתה [[בוץ|בוצית]]. השיירה נתקעה ליד הכפר הערבי [[ח'ולדה]] והתגלתה לערביי הסביבה. השיירה הותקפה על ידי מאות ערבים מ[[צבא ההצלה הערבי]] ועל ידי חיילי [[הלגיון הערבי]] שבאו מ[[רמלה]] במשוריינים. בין התוקפים היו גם אנשי חסן סלמה מח'ולדה הערבית ומתנדבים [[עיראק|עיראקים]] ממחנה ואדי צראר (בסמוך ל[[תחנת הרכבת נחל שורק]]). לאחר שש שעות של לחימה וניסיון לחלץ את המכוניות שנתקעו בבוץ ניתנה הוראה לסגת חזרה לחולדה.
 
שניים מהמשוריינים שהגנו על המכוניות ועסקו בחילוץ נפגעו ושקעו בבוץ בלי שיכלו לפרוץ את הכח הערבי התוקף שהקיף אותם. מפקד אחד המשוריינים, [[חיים גולדיס]], החליט לפוצץ את המשוריין על יושביו כדי לא ליפול בשבי. הייתה זו שיירת ההספקה הראשונה שלא הגיעה לירושלים. על פי אתר מידע פלמ"ח, גורמי הכישלון היו הנסיעה בשעות היום, שיירה גדולה ובה רכב כבד פגיע וקשה לתמרון, הכנות לקויות, פיקוד לא אחיד וכנראה לא מנוסה בהגנה על שיירות, בוץ כבד בדרך העפר ומאמץ לא לוותר על ה[[מכונית]] שנתקעו.