אנדי שלק – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שורה 43:
לטור דה פראנס באותה שנה, זינק שלק בראש קבוצה חזקה, יחד עם אחיו פרנק ועם פביאן קנצ'לארה. יכולתה הגבוהה של קבוצתו הביאה את האחים שלק למיקום גבוה כבר בשלביו הראשונים של המרוץ. העדר קטע אישי נגד השעון באמצע המרוץ היה אף הוא לטובת שלק והוא עבר את הפירנאים כשהוא ממוקם שני מבין המועמדים הבכירים ומפגר אחרי קאדל אוונס ב-11 שניות בלבד ומוביל על קונטדור ב-1:45 דקות. בקטע ה-16, שנערך באלפים, ניצלו [[סמואל סנצ'ז]], קונטדור ואוונס את יכולתם הגבוהה ברכיבה במורד וברחו בסיום לשאר המועמדים וכך גדל הפער בין אוונס ושלק ל-1:18 דקות. בקטע ה-18, שעבר על פני שלושה מעברי הרים, תקף שלק כבר בשלב מוקדם של המרוץ והצליח לחבור לשניים מחברי קבוצתו שהיו בבריחה מוקדמת. הוא צבר פער גדול על פני יריביו, עבר את קו סיום הקטע בפסגת [[מעבר גאליבייה|מעבר הגאליבייה]] 2:15 דקות לפני קאדל אוונס ועבר למקום השני בדרוג הכללי, אחרי [[תומא ווקלר]] שנחשב כמי שסיכוייו פחותים לנצח במרוץ כולו. לאחר הקטע ה-19, שהסתיים ב[[אלפ ד'ואז]] עבר שלק להוביל במרוץ והגיע לקטע ה-20 והמכריע עם יתרון של 57 שניות על קאדל אוונס. בקטע ה-20, שהיה מרוץ אישי נגד השעון, נכשל שלק בשמירה על החולצה הצהובה אותה לבש והשיג זמן איטי ביותר מ-2 דקות לעומת אוונס. הוא סיים במקום השני בדרוג הכללי, אחרי קאדל אוונס ולפני אחיו פרנק. בכך השיג שלק רצף של שלוש שנים בהן הגיע למקום השני בטור דה פראנס.{{הערה|בדיעבד קודם שלק למקום הראשון בטור דה פראנס של 2010}}
 
ב-2012 התמזגה קבוצת לאופרד עם קבוצתו של [[יוהן ברוינל]], "ניסאן-רדיושק". שלק כמעט ולא התחרה באותה שנה. הוא נפצע בברכו מנפילה במרוץ ה[[דופינה ליברה]] ולא נטל חלק בטור דה פראנס באותה שנה. גם נסיונותיו להשתתף במרוצי סוף עונת 2012, לאחר החלמתו מהפציעה, לא עלו יפה והוא לא הגיע לשום מיקום משמעותי באותם מרוצים.
 
==מאפיינים כרוכב==