צירוף מקרים – הבדלי גרסאות

אין שינוי בגודל ,  לפני 9 שנים
[[תורת ההסתברות]] וה[[סטטיסטיקה]] מאפשרות לבחון עד כמה מקרי צירוף מקרים נתון, כלומר מה ה[[הסתברות]] שצירוף מקרים זה אכן יקרה. בניתוח של צירוף מקרים נדרש גם הבנה של משמעותו. ההסתברות שאדם מסוים יזכה בפרס הראשון בהגרלת [[מפעל הפיס|פיס]] מסוימת (המוכרת מיליון כרטיסים) היא 1 למיליון, כלומר הסתברות נמוכה ביותר. ההסתברות לזכייה בשבוע כלשהו בידי מי שמנוי על ההגרלה במשך 20 שנה, ולכן משתתף באלף הגרלות, היא 1 לאלף, כך שזהו צירוף מקרים פחות נדיר. ההסתברות שאדם כלשהו יזכה בהגרלה מסוימת (בהנחה שכל הכרטיסים נמכרו) היא 1 (ודאות), כך שבעצם הזכייה אין כל צירוף מקרים.
 
ללא ניתוח הסתברותי נאות, מאורעות עלולים להיראות אינטואיטיבית כצירופי מקרים מופלאים, אך לאחר ניתוח כזה מתברר שמדובר בתוצאה שכלל איננה מפתיעה. דוגמה נפוצה לכך היא [[פרדוקס יום ההולדת]], המגלה כי במסיבה שבה משתתפים 2223 אנשים לפחות, ההסתברות שלשניים מהם יש [[יום הולדת]] באותו יום גבוהה מחצי, כלומר זהו צירוף מקרים בנאלי, אף שברגע שקיומו מתברר, הוא מעורר התפעלות.
 
ב[[פולקלור]] מקובלת הגישה לפיה [[תגלית|תגליות]] מדעיות רבות התגלו באקראי, כתוצאה מצירוף מקרים מופלא, וללא כל כוונה לכך. עיון מעמיק מגלה שתפיסה כזו שגויה. בדרך כלל תגליות מתרחשות לאחר מידה כזו או אחרת של מחקר מקדים, אם כי לעתים אכן המזל שיחק תפקיד מסוים, מצומצם ביותר, בהשגתן (ראו הרחבה בערך [[תגלית#אקראיות של תגליות|תגלית]]).