פתיחת התפריט הראשי

שינויים

מ
אין תקציר עריכה
}}
 
'''המלחמה האנגלו-פרסית''' (ב[[אנגלית]]: '''Anglo-Persian War''') התרחשה בין ה-[[1 בנובמבר]] [[1856]] עד ל-[[4 באפריל]] [[1857]], כאשר כוח של [[הצבא הבריטי]] הגיב לנסיון הפרסי לכבוש את העיר [[הראט]] בשב[[פקיסטןאפגניסטן]]. ה[[מלחמה]] הייתה נקודת שיא במתח שבין [[האימפריה הבריטית]] ו[[פרס]] עם התמיכה של [[האימפריה הרוסית]] בהם. האימפריה הבריטית באותה התקופה רצתה לשמר את המצב בו [[אפגניסטן]] נותרת מדינה חופשית וחברותית כלפי בריטניה, זאת כחוצץ [[המשחק הגדול|כנגד ההתרחבות וההשפעה של האימפריה הרוסית]] מכיוון צפון מערב ופרס.
 
==מהלך המלחמה==
לאחר הכישלון הקשה [[המלחמה האנגלו-אפגנית הראשונה|במלחמה האנגלו-אפגנית הראשונה]] כ-14 שנים קודם לכן, הוחלט בפיקוד בהודו הבריטית לצאת להתקפה לשחרור העיר הראט, דרך [[המפרץ הפרסי]] ולא במסע יבשתי מסוכן דרך אפגניסטן. בנובמבר, לאחר הכרזת המלחמה, יצאה הדיוויזיה הראשונה במשט ספינות בריטיות מהנמל ב[[בומביי]] לעבר המפרץ הפרסי. ב-[[4 בדצמבר]] הכוח כבש את האי [[ח'ארג (אי)|ח'ארג]] ונחת ב-[[9 בדצמבר]] בחוף הפרסי מספר קילומטרים דרומה לעיר הנמל [[בושארבושהר]]. מיד לאחר הנחיתה, הדיוויזיה הראשונה התקדמה אל עבר העיר וכבשה אותה ביום למחרת הנחיתה, זאת לאחר כיבוש מצודת 'ראשיר' והפגזת העיר על ידי הספינות הבריטיות.{{ש}}
סיורים בריטים גילו כוח פרסי בגודל של כ-4,000 חיילים באזור [[שיראז]], לכן הוחלט לבקש תגבורת ולחכות להגעתה.
 
בינואר 1857, נחתה הדיוויזיה השנייה באזור בושאר בפיקודו של [[ג'יימס אוטרם]] והכוח האנגלו-הודי כולו יצא שוב לכיוון בושארבושהר בתנאי דרך קשים לאחר גשמי החורף. הכוח שאורגן לכדי שלושה חטיבות בפיקודו של אוטרם, החל לנוע לכיוון [[שיראז]]. ב-[[5 בפברואר]] הכוח עצר בקרבת הכפר קושאב היכן שהיו בארות מים נוחות. בהתקדמות של היומיים הבאים הבין אוטרם שהכוח הפרסי נסוג להרים מסביב והחליט להימנע מרדיפה מסוכנת להרים, במקום זאת הוא נסוג לאזור קושאב.{{ש}}
הכוח הפרסי תפס עמדת שליטה בקרבת הכוח האנגלו-הודי עם כ-8,000 חיילים פרסים. כתגובה, תקף אוטרם את העמדה הפרסית בין ה-7 ל-8 בפברואר במה שהפך להיות "קרב קושאב", בו ניצחו הבריטים עם כ-700 חיילים פרסים הרוגים. הכוח הפרסי נסוג שוב להרים לאחר תבוסתו בקושאב ואוטרם חזר עם כוחו לאזור העיר בושאר.
 
לאחר שהושאר כוח קטן להגן על בושארבושהר, יצא הכוח האנגלו-הודי בכיוון צפון-מערב, לאורך ה[[שט אל-ערב]] אל עבר העיר קורמשאהר. הספינות הבריטיות שטו במעלה הנהר כדי להפגיז את [[ביצורים|ביצורי]] העיר, הפרסים נסוגו לבסוף מהעיר והיא נכבשה ב-[[27 במרץ]]. כוח של כ-13,000 פרסים נסוג אל העיר [[אהואז]], כתגובה התארגן כוח אנגלו-הודי לנוע לכיוון העיר ולכבוש גם אותה. כוח זה הורכב מ[[הצי המלכותי הבריטי|הצי המלכותי]] וכוח מ[[הרגימנט המלכותי של סקוטלנד|רגימנט ההילנדס ה-78]] ומ[[הרגימנט המרסיאני|רגימנט הרגלים ה-64]] אשר תקף את הכוח הפרסי וכבש לבסוף את העיר אהואז ב-[[1 באפריל]].
 
ב-[[4 באפריל]], נחתם הסכם שלום ב[[פריז]] והכוחות האנגלו-הודים החלו לסגת, אך היעדים הושגו והפרסים ספגו מהלומה קשה. מספר חודשים מאוחר יותר, כל הכוחות שנלחמו בקרבות בפרס ילחמו [[המרד ההודי הגדול|במרד ההודי הגדול]], כולל מפקדם במערכה [[ג'יימס אוטרם]]. על הלחימה במלחמה, עוטרו שלושה חיילים בריטים ב[[צלב ויקטוריה]], העיטור הגבוה ביותר בדרגתו ב[[הכוחות המזוינים של בריטניה|כוחות הבריטים]].
12,323

עריכות