רצח רחבעם זאבי – הבדלי גרסאות

מיד לאחר ההתנקשות מערכת הביטחון הישראלית פתחה בחקירה אינטנסיבית במטרה לאתר את הרוצחים ובפרט את מנהיג ארגון החזית העממית אשר יזם ותכנן את ההתנקשות. באפריל 2002, במהלך מבצע [[חומת מגן]], נודע לכוחות הביטחון הישראליים כי המתנקשים הסתתרו במתחם ה[[מוקטעה]] ברמאללה, הכולל את בנייני הממשלה של [[הרשות הפלסטינית]] וכן את מעונו הרשמי של [[נשיא הרשות הפלסטינית]] [[יאסר ערפאת]]. באותה העת, בניין המוקטעה היה תחת מצור ישראלי מה-29 במרץ 2002. ישראל דרשה כי הרשות הפלסטינית תסגיר את הרוצחים תמורת נסיגתם של הכוחות הישראלים. הרשות הפלסטינית סירבה להסגיר את הרוצחים. בסופו של דבר, בתיווך בינלאומי, ישראל הסכימה להצעה (אשר נודעה בשם "הסכם רמאללה") לפיה רוצחי זאבי יהיו כלואים בכלא יריחו תחת פיקוח של סוהרים בריטים ואמריקאים, ובתמורה ישראל תסיר את המצור על מתחם המוקעטה. כתוצאה מכך, בפברואר 2002, ערפאת הורה לכלוא את חברי החוליה שרצחה את זאבי ולכלוא אותם בכלא יריחו. במאי 2002 כוחות בריטים ואמריקנים הגיעו לכלא יריחו.