|
==רקע==
את הרקע הכללי למלחמה הקוילה סוריתהסורית השישית, בדומה למלחמות הקוילה-סוריותהסוריות הקודמות, אפשר למצוא במלחמה הקוילה סוריתהסורית הראשונה. היא פרצה בעקבות טענות הסלאוקים על קוילה-סוריה שהייתה אמורה ליפול לידיהם לפי הסכם שחתמו עם התלמים אחרי תבוסת [[אנטיגונוס מונופתלמוס]] ב[[מלחמות הדיאדוכים]]. אנטיגונוס אכן הפסיד, אך התלמיים לא כיבדו את ההסכם וקוילה סוריה נותרה תחת שליטתם. במהלך המאה ה-3 לפנה"ס נלחמו מצרים והממלכה הסלאוקית כמה מלחמות על הטריטוריה, עד שלבסוף כבש אותה [[אנטיוכוס השלישי]] בעת [[המלחמה הקוילה-סוריתהסורית החמישית]].
הרקע המיידי לפרוץ המלחמה היה התבוסה המוחצת של הממלכה הסלאוקית ב[[מלחמת אנטיוכוס|מלחמה]] נגד הרומאים. [[הסכם אפמאה]] שנחתם בשנת 188 לפנה"ס בין רומא לממלכה הסלאוקית וסיים את מעשי האיבה הותיר את הממלכה הסלאוקית פגועה ומוכנה להתפרקות בגל מרידות פנימיות. בנוסף לכך, [[אנטיוכוס הרביעי]], המלך הסלאוקי, עלה לשלטון רק כמה שנים מוקדם יותר ועדיין היה צעיר ולא מנוסה, כך לפחות בעיני המצרים שביקשו לנצל את התקופה לעימות עם הסלאוקים.
בנוסף לחולשה מדינית זו, אחותו של אנטיוכוס הרביעי, קלאופטרה, שהייתה ה[[עוצר (שליט)|עוצרת]] של בנה הצעיר, [[תלמי השישי]] במצרים, נפטרה בשנת 173 לפנה"ס. קלאופטרה הייתה נכס חשוב לסלאוקים בבולמה את השאיפות של הסיעה האנטי סלאוקית בחצר התלמית לנצל את מצבה הקשה של הממלכה הסלאוקית אחרי תבוסתה בידי הרומאים. עם מותה עלו גורמים אלה ותפסו את הגה השלטון. דובריה הקולניים ביותר של הסיעה היו אאולאוס, ה[[סריס]] הראשי, ולנאוס, יליד קוילה-סוריה.
הסיעה האנטי-סלאוקית במצרים ביקשה להשיב את קוילה-סוריה שאבדה אך לפני דור אחד בעת [[המלחמה הקוילה-סוריתהסורית החמישית]]. הכנות נמרצות נעשו באלכסנדריה להשבת הטריטוריה האבודה והשבת היוקרה המדינית שספגה מכה קשה בעת שלטונו של [[תלמי החמישי]]. אנטיוכוס חשש מההתפתחות העניינים במצרים וערך הכנות להדיפת הסכנה המצרית. חששותיו של אנטיוכוס התאמתו כשהמצרים הכריזו מלחמה על הסלאוקים בשנת 170 לפנה"ס והמלחמה הקוילה-סוריתהסורית השישית פתחה מחדש את המאבק בין היריבות הוותיקות.
אנטיוכוס ניסה לבסס את מעמדו בזירה הבינלאומית ושלח את מלאגר לשתי שליחויות דיפלומטיות רומא. אחת בשנת 170 והשנייה בשנת 169. מטרת השליחות הייתה לשכנע את [[הסנאט הרומי]] שהתוקפן האמיתי בסכסוך בקוילה-סוריהבסוריה הוא מצרים ולא אנטיוכוס. גם המצרים לא עמדו מהצד וגם הם שלחו משלחת דומה לסנאט. הרומאים היו עסוקים במלחמתם ב[[פרסאוס מלך מוקדון]] שדרשה כוחות נוספים ובשלב מסוים עשרות אלפי חיילים רומאים הועסקו בזירה המקדונית. המאבק שטרם הוכרע דרש זהירות מצד הרומאים כי ייתכן שהיו נזקקים לסיוע של מעצמות הלניסטיות במאבקם נגד מוקדון. בסופו של דבר החליטו הרומאים להעביר את העניין לטיפולו של [[קווינטוס מרקיוס פיליפוס]], [[קונסול (רומא העתיקה)|קונסול]] של שנת 169, שעמד לצאת ליוון.
==הצבאות היריבים ופיקודם==
| 