הבדלים בין גרסאות בדף "ילד חוץ"

נוספו 818 בתים ,  לפני 7 שנים
+
(+)
{{בעבודה}}
'''ילד חוץ''' הוא הוא ילד, לעתים רחוקות ילדה, שהצטרףשלא היה מבני הקיבוץ והצטרף ל[[קיבוץ|קיבוצים]] בהם הוסדרה [[לינה משותפת]] אןאו חברת ילדים ומסגרת חינוכית מופרדת ועצמאית מהחברה הבוגרת, כדוכמת מוסגות החינוך של [[הקיבוץ המאוחד]]. לרובבהיעדר לילדמשפחה ביולוגית בסביבה, לרוב הוצמדה לילד "משפחה מאמצת" מתושבי הקיבוץ.
 
תחילה, ההורים שלחו את הילדים ללמוד בקיבוץ מסיבות [[אידאולוגיה|אידיאולוגיות]] וחינוכיות, תוך חשיבה שזה החינוך הטוב ביותר עבור ילדם. הסיבות לכך הגיעו ממשפחות שלעתים התקשו בגידול ילדם בשל התמודדות עם שכול או העדרות של אחד ההורים. בהמשך, חלק מהילדים הגיעו ממשפחות במשבר שהתקשו במסגרות העירוניות. וכן נשלחו ילדים בעלישהוגדרו קשייכבעלי הסתגלותיכולת ובעיותאך נתקשו להסתגל וחוו בעיות אישיות אחרותשונות שבעיר לא נמצאה להם מסגרת חינוכית מתאימה.
 
במקרים מסוימים, קיבוצים בהם חברת הילדים הייתה קטנה, יזמו את קליטתם של ילדי חוץ על מנת להגדילה. כך ילדים שהוריהם לא חיו בקיבוץ אומצו במשפחות, בעיקר בגיל בית הספר.
קיבוצים, כדוגמת [[גבעת ברנר]], פתחו את מערכות הלימוד שלהם לילדים שלא התגוררו בקיבוץ כבר מראשיתו. אולם הכינוי שניתן "ילד חוץ" והפער בין מעמדם וזכויותיהם של הילדים של בני הקיבוץ הוביל, בחלק מהמקרים, לבעיות השתלבות בקיבוץ ורגשי נחיתות של הילדים.
 
המושג אינו מתייחס לקבוצות חינוכיות כמו חברות נוער של [[עליית הנוער]] והמפעל להכשרת ילדי [[ארץ ישראל]] או הכשרה צעירה, שכן שם עלו הילדים או בני הנוער כקבוצה, בדומה ל[[גרעין]] לארץ ישראל, ובמרבית המקרים, בהמשך הצטרפה אליהם שאחר המשפחה, או חלקה.
 
===ילד חוץ בספרות==
בשל ייחודיות המושג נכתבו מספר ספרים על הנושא, המעידים על החלק הבולט שהוותה המושג לרבים מהילדים, והוביל אותם בחייהם. בשנת [[1975]] הוציאה [[נורית זרחי]] את הספר "ילדת חוץ" , ובשנת [[1977]] הוציאה [[גלילה רון- פדר]] את הספר " ילד חוץ : סיפורו של ילד עזוב".
 
==לקריאה נוספת==
*'''ילד חוץ''' , בתוך: [[אלי אברהמי]], '''לקסיקון הקיבוץ''', [[רמת אפעל]] : [[יד טבנקין]], תשנ"ח 1998
 
==קישורים חיצוניים==
*[http://tnuathaavoda.info/zope/home/100/terms/1118558430/ ילדי חוץ], באתר [[תנועת העבודה]]