הבדלים בין גרסאות בדף "ילד חוץ"

נוספו 110 בתים ,  לפני 7 שנים
אין תקציר עריכה
קיבוצים, כדוגמת [[גבעת ברנר]], פתחו את מערכות הלימוד שלהם לילדים שלא התגוררו בקיבוץ כבר מראשיתו. אולם הכינוי שניתן "ילד חוץ" והפער בין מעמדם וזכויותיהם של הילדים של בני הקיבוץ הוביל, בחלק מהמקרים, לבעיות השתלבות בקיבוץ ורגשי נחיתות של הילדים.
 
בחלק מהמקרים התייחס המושג אינוגם מתייחסלנוער לקבוצותמקבוצות חינוכיות כמו ב[[חברת נוער|חברות נוער]] של [[עליית הנוער]] והמפעל להכשרת ילדי [[ארץ ישראל]] או הכשרה צעירה,. שכןנוער שםמקבוצות עלואלה הילדיםנקלט או בני הנוער כקבוצה, בדומהגם לב[[גרעיןמושב]]ים לארץו[[כפר ישראל,נוער|כפרי ובמרביתנוער]] המקרים,והגיע בהמשךלקיבוצים הצטרפהמאירופה אליהםכאמצעי שאחרלהימלט המשפחה,מהשלטון אוה[[גרמניה חלקההנאצית|נאצי]].
 
==ילד חוץ בספרות==
בשל ייחודיות המושג נכתבו מספר ספרים על הנושאבנושא, המעידיםחלקם על החלקידי הבולטמי שהוותהשהיו המושג"ילדי לרביםחוץ" מהילדיםבעצמם, והובילוחלקם אותםעל בחייהםידי סופרים מובילים בתחום [[ספרות ילדים|ספרות הילדים]]. בשנת [[1975]] הוציאה [[נורית זרחי]] את הספר "ילדת חוץ" , ובשנת [[1977]] הוציאה [[גלילה רון פדר]] את הספר " ילד חוץ : סיפורו של ילד עזוב".
 
==לקריאה נוספת==