יפיע – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ הפעיל הגנה על יפיע: הניסיון מלמד ([edit=autoconfirmed] (פוקעת 16:01, 7 במרץ 2012 (UTC)) [move=autoconfirmed] (פוקעת 16:01, 7 במרץ 2012 (UTC))) |
ניסוח, אם הרסו את הבתים ולא איפשרו להם לחזור לא מדובר בכפרים "נטושים", אלא בכפרים הרוסים, כפרים שחרבו |
||
שורה 17:
על פי מימצא ה[[חרס]]ים שנמצאו ב[[תל]] הקדום של הכפר נראה כי היה מיושב ב[[ארץ ישראל בעת העתיקה#ברונזה תיכונה|תקופת הברונזה התיכונה]], [[תקופת הברזל בארץ ישראל|תקופת הברזל]] ומ[[התקופה ההלניסטית בארץ ישראל|התקופה ההלניסטית]] ואילך. יישוב בשם דומה מוזכר ב[[מכתבי אל-עמארנה]]. יפיע מוזכרת גם ב[[ספר יהושע]]. על פי [[יוסף בן מתתיהו]] הייתה יאפא הגדולה בכפרי הגליל. המקום חרב במרד הגדול ותושביו נהרגו. לאחר המרד חודש היישוב היהודי ביפיע. שרידים יהודיים ובית כנסת עתיק מהתקופה הרומית נמצאו בחפירות ארכאולוגיות שנערכו בכפר. מסורת [[נצרות|נוצרית]] מ[[ימי הביניים]] מזהה את יפיע כמקום לידתם של [[שנים-עשר השליחים|השליחים]] [[יעקב בן זבדי|יעקב]] ו[[יוחנן בן זבדי|יוחנן]] בני זבדי, ולכבודם יש בעיר ארבע כנסיות.
מאז התקופה הביזנטית דחקה נצרת השכנה את רגלי יפיע והיא הייתה כפר קטן. על פי מפקד האוכלוסין של שנת [[1931]] היו ביישוב 833 תושבים כולל אנשי השבט הבדואי אלע'זאלין שהתגוררו בסביבתו. ב[[מלחמת העצמאות]] במסגרת ב[[מבצע דקל]] נכבש הכפר.{{הערה|[[בני מוריס]], '''לידתה של בעיית הפליטים הפלסטינים''', עם עובד, עמ' 268}} לאחר המלחמה התיישבו ביפיע [[בעיית הפליטים הפלסטינים#הפליטים הפנימיים בישראל|תושבים]] רבים מהכפרים
{{בוט יישובים/0499|2}}
| |||