ליפמן דוד שובקס – הבדלי גרסאות

הרב שובקס [[סמיכה לרבנות|הוסמך לרבנות]] כבר בגיל 16 ושימש כ[[מורה הוראה]] בימיו של הרב [[מנחם מנדל מקוצק]] שגם הסמיכו להוראה ‏‏<ref>‏[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=12450&pgnum=29 הפרדס, מאי 1984, עמוד 29]‏</ref>. שובקס עלה ל[[ארץ ישראל]] והתיישב בירושלים בשנת [[ה'תרנ"ח]] ([[1898]]). באותה תקופה נבנתה שכונת [[בתי ורשה (ירושלים)|בתי ורשה]] הסמוכה לשכונת [[מאה שערים]].

הממונים של כולל ורשה שקעו בחובות גדולים עקב ההשקעה הכספית בבניית השכונה ונדרש סיוע רב בגיוס כספים לכיסוי החובות. כולל ורשה מינה את שובקס כ[[שד"ר|שליח]]. שובקס גייס את הכספים שנדרשו לכיסוי החובות. עדת ה[[חסידות|חסידים]] בירושלים ראו ב[[שניאור זלמן פרדקין]] מ[[לובלין]], (בעלמחבר ההספר -"תורת חסד") מועמד ראוי לשמש [[רב]] וראש בית הדין בירושלים במקומו של [[שמואל סלנט]]. הרב מלובלין סירב להצעה, ועקב כך ויתרה עדת החסידים על העמדת מועמד מטעמה לרב בירושלים.

עדת החסידים חתרה לעצמאות בנהול ענייני העדה והחליטה לייסד [[בית דין (הלכה)|בית דין]] חסידי. בשנת [[תרס"א]] 1901 הטילה העדה על שובקס לשמש כראש בית הדין של החסידים שנקרא [[בד"ץ כוללות החסידים בירושלים]] ‏‏<ref>‏[http://daat.ac.il/daat/kitveyet/mahanaim/landoy2.htm '''היישוב החסידי בירושלים בראשיתו''', בצלאל לנדוי], מחניים נ"ח, תשכ"א, מאתר דעת‏</ref>. הרב שובקס קיבל את ברכת הדרך הן מהרב מלובלין והן מהרב [[שמואל סלנט]], רבה של ירושלים. לאחר הקמת [[הרבנות הראשית לישראל]], הצטרף הרב שובקס למוסד ואף כיהן כנשיא המשרד.