הרעות – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ בוט החלפות: [[קובץ:
משפט חסר נשוא, וככזה חסר משמעות. מי שמבין מה שניסו לכתוב כאן מוזמן לשכתב את המשפט
שורה 6:
השיר מייצג את האידאלים החברתיים של תקופת [[ה'תש"ח|תש"ח]] - ההקרבה למען המולדת, הדאגה של הפרט לכלל, אחוות הלוחמים ובעיקר את זכרם וקדושתם של הנופלים. המשפט "נזכור את כולם", המופיע בפזמון השיר, הפך למוטו המרכזי של הנצחת חללי צה"ל כגון בשמו הרשמי של אתר ההנצחה של [[משרד הביטחון]], '[[נזכור את כולם]]'.
 
השיר נכתב כשנה לאחר פרוץ מלחמת העצמאות, ומתייחס אל המציאות הזו בשורה "כבר שנה ונותרנו מעט". שימוש נוסף בלשון רבים בשיר כגון "הרעות נשאנוך בלי מילים אפורה עקשנית ושותקת" מדגיש את תחושת הקולקטיב, האחווה והרעות בין הלוחמים, זאת לעומת שירים עבריים רבים אחרים המדגישים דווקא את האבדן האישי כגון "[[אנחנו שנינו מאותו הכפר]]". {{מקור}} <!-- נושא ידוע, אך עדיין דורש מקור מוסמך לקביעה --> ערך ה"[[רעות (ערך)|רעות]]" הפך מאוחר יותר באופן רשמי לאחד מ[[ערכי צה"ל]]. נימת המחאה שבשיר, כפי שהיא משתקפת למשל בשורות "...כנעריך כולם שוב בשמך נחייך ונלכה..." ובסיום הפזמון "אהבה מקודשת בדם, את תשובי בינינו לפרוח".
 
ב[[שנות ה-90 של המאה ה-20|שנות ה-90]] הפך השיר גם לאחד הפזמונים המזוהים עם [[רצח יצחק רבין]] ומורשתו. [[יצחק רבין|רבין]] ציין לא אחת כי זהו השיר האהוב עליו, והוא הושמע בעצרת השלום בה נרצח, בביצועה של [[שושנה דמארי]], וכן בעצרות הנוספות לזכרו.