נפוליאונצ'יק – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שורה 13:
עם הגעת התותחים החל במטה הכללי ויכוח לאן לשלוח אותם היות שהיה צורך בכלים כאלה בכל החזיתות. [[בן-גוריון]] רצה לשלחם ראשית לחזית הירושלמית ואילו [[יגאל ידין]] הרמטכ"ל רצה לשלחם לצפון. בסופו של דבר הוכרע בפשרה לשלוח אותם מיד לצפון ומיד אחר כך לחזית המרכז.
 
למרות החוסר בכוונות והמצב הגרוע שנמצאו בו, הוחשו ארבע תותחים הראשונים שהגיעו ל[[צפון]], שם הופעלו לראשונה על ידי [[חיל התותחנים הישראלי|חיל התותחנים של צה"ל]], הפתיעו את הסורים, גרמו לבהלה והיו מהגורמים לנסיגה הסורית ב[[קרב על הדגניות]]{{הערה|גד שומרון, ''המוסד והמיתוס'', כתר, 2011, עמ' 108}}, לכיבוש [[צמח]] ולהדיפת הצבא [[סוריה|הסורי]] מתחומי ישראל. במשלוחים נוספים לאורך המלחמה הגיעו עוד כמה עשרות "נפוליאונצ'יקים", וכן כוונות עבור התותחים. בסך הכל הפעיל צה"ל כ-35 תותחים מסוג זה במלחמת העצמאות. התותחים היו בעייתיים, הן מבחינת דיוק והן מבחינת מצבם הטכני הכללי, אך הם היוו את רוב ה[[נשק]] ה[[ארטילריה|ארטילרי]] של [[צה"ל]] ב[[מלחמת העצמאות|מלחמה]]. לכן הם שותפו בקרבות רבים, ובחלקם אף הופעלו מגב [[משאית|משאיות]] כתותחים מתנייעים. ההשפעה של התותחים האלה הייתה משמעותית.
 
מספר תותחים הותקנו על סיפוני האוניות הראשונות של [[חיל הים הישראלי]] בעת ש[[העפלה|אוניות מעפילים]] שהוחזקו ב[[נמל חיפה]] הוסבו ל[[ספינת מלחמה|ספינות מלחמה]]{{הערה|אחד התותחים האלה מוצב לתצוגה במוזיאון חיל הים בחיפה}}, בין השאר על [[אח"י וג'ווד]]{{הערה|צה"ל בחילו, חיל הים, עמ' 37}}.