המסגד הגדול בבאר שבע – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ תקלדה
מ תיקוני ניסוח
שורה 9:
בין מאפייני המסגד התורכי, כיפה גדולת ממדים עם מרחב גדול מתחתיה, והמבנה מוצף אור מחלונות גדולים הקבועים בקיר ונותן תחושה של מרחב. מאפיין נוסף של המסגדים התורכיים הוא הצריח הדק, המסתיים בכיפה דמויית קונוס. המסגד הגדול בבאר שבע דווקא אינו דוגמה מובהקת לסגנון בניה מסוג זה, מאחר שהכיפה קטנה יחסית, שמונת החלונות בבסיס הכיפה אינם גדולים ואינם מוסיפים לכיפה מראה קליל. אך בהיותו המסגד הראשון, והיחיד בתקופתו, שנבנה בנגב, נחווה הבניין כמפואר ומרשים ביותר, והצריח נחשב כגולת הכותרת שלו. את אבני הצריח הביאו על גבי גמלים מחורבות [[חלוצה]], שאבניה נחשבו משובחות. בשנת 1934 מתאר [[עארף אל-עארף]], בסיפרו, את צריח המסגד : "מבחינה הנדסית נחשב בניין זה למשוכלל בתכלית השכלול". <ref>גדעון ביגר, אלי שילר, '''באר שבע ואתריה''', הפרק: "המסגד הגדול", הוצאת אריאל, 1991. עמ' 94.</ref>
 
במהלך [[מלחמת העצמאות]] נכבש הנגב על ידי הצבא הישראלי ב[[מבצע יואב]], אוכלוסיית העיר הפכה לישראלית יהודית, ולאומשנת נעשהשימוש1948 לא נעשה שימוש במסגד לצרכי תפילה. בשנים 1953-1948 שימש המסגד כבית מעצר וכבית משפט השלום. ב-1953 החל מבנה המסגד לשמש כמוזיאון, אך עקב מצבו הרעוע פונה בשנת 1992 בשל היותו מבנה מסוכן. עם שיפוץ מוזיאון הנגב לאומנות בראשית שנות האלפיים ביקשה עיריית באר שבע לשפץ את הבניין ולהמשיך להשתמש בו כמבנה כמוזיאון. האגודה לסיוע ולהגנה על זכויות הבדואים, ואחרים, ביקשו לשוב ולהופכו למסגד לתפילה. הם פנו בעניין לבית המשפט, ומשנדחתה פנייתם פנו לבג"ץ.
 
ביוני 2009 , לאחר 9 שנים, קיבל בג"ץ את עמדת המדינה כי ניתן לאפשר את הרחבת מוזיאון הנגב לאומנות גם למבנה המסגד. בהחלטה נמתחה ביקורת מרומזת על עיריית באר שבע ונקבע כי "ייעוד המוזיאון יוקדש לתרבות האיסלאם ועמי המזרח, באופן שיבטיח מתן ביטוי להיבטים שונים של תרבות האיסלאם" ובכך ישמור על צביונו. <ref>איתמר לוין [http://www.news1.co.il/Archive/001-D-271307-00.html בג"ץ: המסגד הטורקי בבאר שבע יהיה מוזיאון לאיסלאם], News-1{{כ}}. </ref>