המסגד הגדול בבאר שבע – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ תקלדה |
מ תיקוני ניסוח |
||
שורה 9:
בין מאפייני המסגד התורכי, כיפה גדולת ממדים עם מרחב גדול מתחתיה, והמבנה מוצף אור מחלונות גדולים הקבועים בקיר ונותן תחושה של מרחב. מאפיין נוסף של המסגדים התורכיים הוא הצריח הדק, המסתיים בכיפה דמויית קונוס. המסגד הגדול בבאר שבע דווקא אינו דוגמה מובהקת לסגנון בניה מסוג זה, מאחר שהכיפה קטנה יחסית, שמונת החלונות בבסיס הכיפה אינם גדולים ואינם מוסיפים לכיפה מראה קליל. אך בהיותו המסגד הראשון, והיחיד בתקופתו, שנבנה בנגב, נחווה הבניין כמפואר ומרשים ביותר, והצריח נחשב כגולת הכותרת שלו. את אבני הצריח הביאו על גבי גמלים מחורבות [[חלוצה]], שאבניה נחשבו משובחות. בשנת 1934 מתאר [[עארף אל-עארף]], בסיפרו, את צריח המסגד : "מבחינה הנדסית נחשב בניין זה למשוכלל בתכלית השכלול". <ref>גדעון ביגר, אלי שילר, '''באר שבע ואתריה''', הפרק: "המסגד הגדול", הוצאת אריאל, 1991. עמ' 94.</ref>
במהלך [[מלחמת העצמאות]] נכבש הנגב על ידי הצבא הישראלי ב[[מבצע יואב]], אוכלוסיית העיר הפכה לישראלית יהודית,
ביוני 2009 , לאחר 9 שנים, קיבל בג"ץ את עמדת המדינה כי ניתן לאפשר את הרחבת מוזיאון הנגב לאומנות גם למבנה המסגד. בהחלטה נמתחה ביקורת מרומזת על עיריית באר שבע ונקבע כי "ייעוד המוזיאון יוקדש לתרבות האיסלאם ועמי המזרח, באופן שיבטיח מתן ביטוי להיבטים שונים של תרבות האיסלאם" ובכך ישמור על צביונו. <ref>איתמר לוין [http://www.news1.co.il/Archive/001-D-271307-00.html בג"ץ: המסגד הטורקי בבאר שבע יהיה מוזיאון לאיסלאם], News-1{{כ}}. </ref>
|