בנימין מוזס – הבדלי גרסאות

מוזס למד [[רפואה]] ב[[אוניברסיטת תל אביב]] ושירת ב[[צה"ל]] כ[[רופא]]. התמחה ושימש כרופא בכיר ב[[מחלקה (בית חולים)|מחלקה]] [[רפואה פנימית|פנימית]] ב[[בית חולים שיבא]]. השתלם באנליזה של [[מסדי נתונים]] בחקר שירותי הבריאות ב[[אוניברסיטת קליפורניה]] ב[[סן פרנסיסקו]]. במקביל לעבודתו כרופא פנימי ניהל יחידת מחקר לחקר החשיבה הקלינית ב[[מכון גרטנר]]. במשך כשנה שימש כמנהל המדעי של [[המכון הלאומי לחקר שירותי בריאות ומדיניות הבריאות]]. היה [[מרצה בכיר]] לרפואה פנימית באוניברסיטת תל אביב. לאחר שנת [[שבתון]] ב[[אוניברסיטת קולומביה]] ב[[ניו-יורק]], הצטרף לסגל המחלקה בדרגת [[פרופסור חבר]] ל[[אפידמיולוגיה]] קלינית ולימד שם במשך מספר שנים.

כיום עובד מוזס כרופא פנימי המטפל בחולים מורכבים במסגרת אמבולטורית, ועוסק בחקר עיוני של נושאי הליבה של הרפואה בת זמננו.

לעניין ציבורי מיוחד זכה [[סקר]] שנערך בשיתוף עם פרופ' [[אלישבע שימחן]] ב-[[1994]], אשר השווה 14 מחלקות ל[[ניתוח לב|ניתוחי לב]] ב[[ישראל]]. הסקר זכה לשבחים רבים בארץ ובעולם והיה אמור להוות תשתית לסקרים דומים בתחומים שונים. לאחר [[הדלפה|הדלפת]] תוצאות המחקר ל[[עיתונות]] נחתם [[הסכם]] בין [[ההסתדרות הרפואית]] ו[[משרד הבריאות]], אשר הביא להפסקת סקרים השוואתיים במערכת הבריאות בישראל, זאת למרות שגורמים מקצועיים רבים הכירו בכך כי סקרים אלה הם הבסיס לשיפור איכות הרפואה הציבורית בישראל.<ref>Mozes B., Olmer L., Galai N., Simchen E. National study of postoperatvie mortality associated with coronary artery bypass grafting in Israel. Annals of Thoracic Surgery 1998;66:1254-1263</ref>.

במסגרת פעילותו הציבורית מקדם מוזס את הרעיון כי נדרש שינוי יסודי במערכת שירותי הבריאות, המושתת על שני עקרונות: ביטול הדרגתי של מוסדות האשפוז תוך העצמת רופאי הקהילה; השבת התבונה המעשית למקצוע הרפואה על בסיס קבלה והטמעה של תפיסת עולם, הרואה במקצוע הרפואה "מדע של יחידים" - המשלב ידע מדעי רחב עם חקר החולה הייחודי.