בנימין מוזס – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ בוט החלפות: סן פרנסיסקו, \1\2\3ודאות
מאין תקציר עריכה
שורה 3:
 
==קורות חיים==
מוזס למד [[רפואה]] ב[[אוניברסיטת תל אביב]] ושירת ב[[צה"ל]] כ[[רופא]]. התמחה ושימש כרופא בכיר ב[[מחלקה (בית חולים)|מחלקה]] [[רפואה פנימית|פנימית]] ב[[בית חולים שיבא]]. השתלם באנליזה של [[מסדי נתונים]] בחקר שירותי הבריאות ב[[אוניברסיטת קליפורניה]] ב[[סן פרנסיסקו]]. במקביל לעבודתו כרופא פנימי ניהל יחידת מחקר לחקר החשיבה הקלינית ב[[מכון גרטנר]]. במשך כשנה שימש כמנהל המדעי של [[המכון הלאומי לחקר שירותי בריאות ומדיניות הבריאות]]. היה [[מרצה בכיר]] לרפואה פנימית באוניברסיטת תל אביב. לאחר שנת [[שבתון]] ב[[אוניברסיטת קולומביה]] ב[[ניו-יורק]], הצטרף לסגל המחלקה בדרגת [[פרופסור חבר]] ל[[אפידמיולוגיה]] קלינית ולימד שם במשך מספר שנים.
 
כיום עובד מוזס כרופא פנימי המטפל בחולים מורכבים במסגרת אמבולטורית, ועוסק בחקר עיוני של נושאי הליבה של הרפואה בת זמננו.
 
מוזס נשוי ואב לשתי בנות.
שורה 12:
בין השנים [[1999]]-[[1990]] ניהל מוזס את [[היחידה לחקר החשיבה הקלינית]] במכון גרטנר. היחידה עסקה בתחומי מחקר מגוונים, ביניהם: פיתוח קריטריונים ובדיקה של ניצול מיטות [[אשפוז]], הערכה של מידת ההלימות של שימוש בטכנולוגיות יקרות, פיתוח [[מדדים לבדיקות אבחון|מדדים להערכת תוצאות של התערבות רפואית]], מודלים כמותיים לקבלת החלטות קליניות והשוואות בין ספקי בריאות. תוצאות המחקרים פורסמו ב[[מאמר מדעי|מאמרים מדעיים]] רבים.
 
לעניין ציבורי מיוחד זכה [[סקר]] שנערך בשיתוף עם פרופ' [[אלישבע שימחן]] ב-[[1994]], אשר השווה 14 מחלקות ל[[ניתוח לב|ניתוחי לב]] ב[[ישראל]]. הסקר זכה לשבחים רבים בארץ ובעולם והיה אמור להוות תשתית לסקרים דומים בתחומים שונים. לאחר [[הדלפה|הדלפת]] תוצאות המחקר ל[[עיתונות]] נחתם [[הסכם]] בין [[ההסתדרות הרפואית]] ו[[משרד הבריאות]], אשר הביא להפסקת סקרים השוואתיים במערכת הבריאות בישראל, זאת למרות שגורמים מקצועיים רבים הכירו בכך כי סקרים אלה הם הבסיס לשיפור איכות הרפואה הציבורית בישראל.<ref>Mozes B., Olmer L., Galai N., Simchen E. National study of postoperatvie mortality associated with coronary artery bypass grafting in Israel. Annals of Thoracic Surgery 1998;66:1254-1263</ref>.
 
==ביקורת הרפואה בת זמננו==
בעשר השנים האחרונות חוקר מוזס את נושאי הליבה של הרפואה המודרנית, כגון גוף הידע, סיווג ותיוג, הדיאלוג בין הרופא וה[[חולה]], וארגון שירותי ה[[בריאות]]. מוזס מטפל בנושאים אלה באמצעות פרשנות של מאמרים מדעיים וטקסטים רלוונטיים אחרים בנושאים המעסיקים את העולם הרפואי והמדעי בעשורים האחרונים. תוצאות העבודה הפרשנית התפרסמו בשלושה ספרים וכן במאמרים פובליציסטיים בעיתון [[הארץ]].
 
במסגרת פעילותו הציבורית מקדם מוזס את הרעיון כי נדרש שינוי יסודי במערכת שירותי הבריאות, המושתת על שני עקרונות: ביטול הדרגתי של מוסדות האשפוז תוך העצמת רופאי הקהילה; השבת התבונה המעשית למקצוע הרפואה על בסיס קבלה והטמעה של תפיסת עולם, הרואה במקצוע הרפואה "מדע של יחידים" - המשלב ידע מדעי רחב עם חקר החולה הייחודי.
 
==ספרים==