בית הספר לילדי הבדואים – הבדלי גרסאות

במהלך שנת 1915 שופץ הבניין מחדש, הותאם לייעודו כביתכ[[בית חולים]] של [[הסהר האדום]] והחל לקלוט חולים. רוב המאושפזים לא היו פצועי מלחמה, אלא חולים במגיפות שפרצו בצבא התורכי, שהתנאים הרפואיים וההגייניים בו היו ירודים. בחורף 1916 פרצו מגיפות קשות. חיילים הושכבו בצפיפות על הרצפה בהיעדר מספיק מיטות, והבניין התמלא בחולים עד אפס מקום. התמותה בבית החולים הייתה כה רבה, עד כי חיילים עשו ככל שביכולתם על מנת שלא להתאשפז בו. <ref>גדעון ביגר, אלי שילר, '''באר שבע ואתריה''', הפרק: "בית הספר לילדי הבדווים", הוצאת אריאל, 1991. עמ' 90.</ref>