כיל רותם – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ תיקון קישור חיצוני |
אין תקציר עריכה |
||
שורה 1:
'''רותם אמפרט נגב'''
חברת רותם אמפרט נגב היא בין יצרניות הדשנים הגדולות בעולם, ובין המובילות בתחום הדשנים והכימיקלים הזרחניים. מפעלי של הקבוצה בנגב, במישור רותם, באורון, בצין ובחו"ל תלויים לחלוטין באספקה סדירה של חומרי הגלם הבסיסי לתעשיית הזרחן, קרי פוספטים, אשר נמצאים ברחבי הנגב.
רותם אמפרט היא [[חברה בת]] של קבוצת [[כימיקלים לישראל]], השייכת ל[[החברה לישראל|חברה לישראל]], והיא אחות ל[[מפעלי ים המלח]] (הנמצאים מזרחית למפעלים של רותם אמפרט) וכן למפעל "[[פריקלאס ים המלח]]" באזור רותם, ליד מפעלי רותם אמפרט. החברה נוצרה בשנת 1991 ממיזוג של [[פוספטים בנגב]], [[רותם דשנים]] ו[[קבוצת אמפרט]] האירופאית.
==היסטוריה==
ב-22 באפריל 1952 נרשמה [[פוספטים בנגב]] בע"מ (פו"ב) כחברה בבעלות ממשלתית לניצול עתודות הפוספטים בנגב. באותה שנה, גם החלה כרייה בפועל בשדה אורון. במרוצת השנים, התבצעו מיזוגים ורכישות לרוב, בארץ ובחו"ל, ובנובמבר 1952 התמזגו פוספטים בנגב וחברת דשנים וחומרים כימיים לחברה בשם "כימיקלים ופוספטים".
ב-1972 החליט [[שר הפיתוח]], [[חיים גבתי]], להקים מחדש את פוספטים בנגב כגוף נפרד ולהפכה לאחת החברות הבנות של כימיקלים לישראל. באותן שנים, גם הרחיבה החברה את פעילותה ל[[מישור רותם]], [[המכתש הקטן]] ו[[נחל צין]]. ב-1977 הקימה כימיקלים לישראל חברה נוספת במסגרת הקונצרן, שנקראה "רותם דשנים", שנועדה להיות הבעלים של מתקני הייצור החדשים במישור רותם.
בסוף [[שנות ה-80]], איחדה כימיקלים לישראל את רותם דשנים ואת חברת אמפרט, יצרנית הדשנים ההולנדית, לקבוצת דשנים בינלאומית בשם "רותם אמפרט". ב-1991 מוזגה "פוספטים בנגב" אל תוך המערך החדש, שנקרא מעתה "רותם אמפרט נגב בע"מ".
ב-[[1995]] מכרה ממשלת ישראל את כימיקלים לישראל ל[[שאול אייזנברג|קבוצת אייזנברג]]. ב-[[2001]] נמכרה [[החברה לישראל]], החברה האם של כימיקלים לישראל, ל[[קבוצת עופר]].
==פעילות ==
[[קובץ:Excavator in Ampert Negev plant.jpg|שמאל|ממוזער|300px|המחפר באתר מכרה הפוספטים במישור רותם]]
</ref>
שורה 11 ⟵ 21:
*במפעל "צין", דרומית מערבית למפעל אורון ולשמורת מכתשים עין יהב, נמצאים מכרות פוספט ,בריכות, ומתקני ייצור ושינוע. שטחי הכרייה של המפעל משתרעים על פני 11 ק"מ בקרבת נחל צין וכן בצורת פרסה סביב שמורת הר-ההר ([[הר צין]]).
*במפעל במישור רותם, 15 ק"מ מזרחית ל[[דימונה]] וכ-20 ק"מ דרומית ל[[ערד]], בסמוך לבקעת צבאים ול[[הר צבאים]], ישנם מכרות פוספט ומתקני ייצור ושינוע, ובריכות. המפעל מפיק גם [[חומצה גופרתית]], [[חומצה זרחתית]] חקלאית, דשני פוספט, דשנים מורכבים ודשנים מיוחדים.
"רותם" מייצרת למעלה מ-80% מצריכת ה[[חשמל]] שלה בעצמה ע"י, ניצול חום ממתקני הייצור ללא שריפת דלקים <ref name="דוח אחריות תאגידית לשנת 2010">[http://icl4u.co.il דוח אחריות תאגידית לשנת 2010] </ref>
== זיהום ומניעתו==
בדצמבר 2001 זכתה רותם אמפרט בפרס "מגן איכות הסביבה בתעשייה" מטעם המשרד לאיכות הסביבה, שהוענק לה על ידי השר [[צחי הנגבי]]. הנימוקים למתן הפרס היו צמצום שפכים במקור וחיסכון במים, הרחבת מיחזור חומרים מסוכנים ושיקום מאצרות
העמותות [[אדם טבע ודין]] ו[[חיים וסביבה]] התנגדו להענקת הפרס משום שלטענתן המפעל הוא אחד האחראים העיקריים לזיהום [[מי תהום|מי התהום]] באקוויפר "חבורות יהודה" בנגב. לפי הטענה, במשך שנים רבות אכסן המפעל את שפכיו בבריכות אידוי לא מדופנות. דבר שגרם לדליפת שפכי תעשייה בעלי חומציות ומליחות גבוהות ביותר, וזיהום של ה[[אקוויפר]]. כתוצאה מכך אבדו מיליוני [[מטר מעוקב|מטרים מעוקבים]] של [[מי שתייה]].<ref name="ynet2001">[http://www.ynet.co.il/articles/1,7340,L-1471348,00.html אט"ד: שני מפעלים "מצטיינים" דווקא מזהמים הסביבה] ynet דוד הכהן, 27.12.01</ref> "כימיקלים לישראל" מסרה בתגובה, כי בבדיקות שנעשו באזור לא הוכח קשר בין המלחת קידוחי מים במישור רותם לבין מפעלי התעשייה של רותם אמפרט, וכי קיימים מקורות אפשריים רבים להמלחה זו. כן הודיעה החברה כי היא משתפת פעולה עם [[המשרד לאיכות הסביבה]], ופועלת להפחתת הזיהום<ref name="ynet2001"/>
שורה 20 ⟵ 32:
ד"ר אביהו בורג מהמכון הגאולוגי, קבע בשנת [[2011]] שהזיהום בעין בוקק הוא תוצאת זיהום של מפעלי רותם-אמפרט במישור רותם.{{הערה|[http://www.gsi.gov.il/_Uploads/1456EnBokek-Aviburg-2011.pdf עין בוקק - הרכב כימי לאחר 15 שנות זיהום]}}
בשנת 2002 התגלו בבדיקות של [[המשרד להגנת הסביבה]] במפעל בצין חריגות רבות מהתקן. בעבר היו במפעל מתקן גדול לקליית פוספטים, אך מתקן זה הושבת
▲במפעל מתקן גדול לקליית פוספטים, אך מתקן זה הושבת בעקבות מאבק של תושבים באזור. גם לאחר השבתת המתקן, פולטות שתיים מארובות המפעל כמות גדולה מאוד של חלקיקים מזהמים.
נכון ל-2008 הסתפק המשרד להגנת הסביבה בהתראות, ולא הגיש נגד המפעל המזהם תביעה פלילית, בגלל התחייבות החברה לשיפור עתידי. לדברי "רותם אמפרט", השקיעה עשרות מיליוני דולרים בהפחתת פליטות ובכוונתה להשקיע סכומים דומים בעתיד כדי לצמצם את זיהום האוויר. במפעלים באורון ובצין הוקמו מתקני ספיגה וצפויה הפחתה משמעותית של זיהום החלקיקים באפריל 2008.▼
החברה מפעילה באחד ממתקניה תחנת כח שמוזנת בפצלי שמן-סלעים עשירים בחומר אורגני שמחימומם ניתן להפיק נפט. החברה כורה את פצלי השמן במכרה פתוח ושורפת אותם. לפי נתוני המשרד להגנת הסביבה הזיהום שנגרם מכך דומה לזיהום מתחנת כח פחמית (באופן יחסי לגודל). למרות שהחברה כורה משאבים ציבוריים, המדינה אינה גובה מהם תמלוגים. <ref>כך מחלקת המדינה אוצרות טבע לעשירים, עמיר בן-דוד, ידיעות אחרונות 17.6.10 http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3906548,00.html</ref>
▲נכון ל-2008 הסתפק המשרד להגנת הסביבה בהתראות, ולא הגיש נגד המפעל המזהם תביעה פלילית, בגלל התחייבות החברה לשיפור עתידי. לדברי "רותם אמפרט", השקיעה החברה עשרות מיליוני דולרים בהפחתת פליטות,
רותם אמפרט נגב פרסמה <ref name="דוח אחריות תאגידית לשנת 2010" /> כי האמצעים שננקטו לשמירה על הסביבה הם:
*מעבר לשימוש בגז טבעי כמקור אנרגיה ככל שניתן מקור.
*שימוש אחראי במשאבים טבעיים, כגון שיקום ואדיות, שיקום ושימור אזורי כרייה וחציבה והחזרתם למדינה בתום הפעילות.
*הגברת השימוש בתוצרי לוואי של תהליכי הייצור, כדי להביא לידי השבה מירבית של המשאבים והתשומות שנצרכו בתהליך הייצור.
*שינוע בטוח – בחירת מובילים אחראיים והדרכתם, שימוש במערך חירום לטיפול בתקנות בשינוע, הקפדה על אריזה בטוחה ותקנית והקפדה על אמצעי הובלה תקניים ונאותים.
*צמצום במקור של כמות השפך והפליטות הנוצרות, והאצת המחזור של הניתן למחזור.
*יישום מדיניות של ניהול אחראי של מוצרים לאורך כל מחזור חייהם
==שיקום מכרות==
[[קובץ:שיקום_מכרה_אורון.jpg|שמאל|ממוזער|300px|מכרה אורון המשוקם]]
תכניות ה[[כרייה]] החדשות של רותם אמפרט נגב כוללות תכניות שיקום, אשר מתבצע תוך כדי כרייה. החברה משתפת פעולה בנושא עם [[פוספטים בנגב|הקרן לשיקום מכרות הפוספטים]].
==קישורים חיצוניים==
| |||