הבדלים בין גרסאות בדף "תנאי (הלכה)"

נוספו 1,119 בתים ,  לפני 8 שנים
(תיקון לינק)
התנאי הוא חידוש של התורה, הנלמד מפרשת [[בני גד ובני ראובן]], בה התנה [[משה רבינו]] עם שבט [[ראובן]] ושבט [[גד]], כי יקבלו את חלקם ב[[עבר הירדן]] אותו הם ביקשו ממשה רבינו, בתנאי שיילחמו יחד עם שאר ה[[שבטים]] על [[ארץ ישראל]]. מכיוון שחידוש הלכתי זה נלמד מ[[תנאי בני גד ובני ראובן]], קובעת ה[[משנה]]{{הערה|{{משנה|קידושין|ג|ד}}}} כי רק אם התנאי נעשה באותה צורה בה הוא נעשה על ידי משה רבינו יש לתנאי תוקף הלכתי, ולא - אין לתנאי כל תוקף, ולכן המעשה יחול גם אם התנאי לא קוים.
 
המשנהבמשנה קובעתובתלמוד ארבעמובאים מספר מגבלות לעשיית התנאי:
* '''תנאי קודם למעשה''' - לדעת [[רש"י]] וה[[ראב"ד]] אמירת התנאי תהיה קודם למעשה הקניין, לדעת ה[[רמב"ם]] אמירת התנאי קודם עשיית המעשה{{הערה|רבי [[יוסף קארו]] בספרו "[[כסף משנה]]" מבאר את כוונת הרמב"ם, שאומר את התנאי [[תוך כדי דיבור]], שהרי ודאי שאי אפשר להחיל תנאים לאחר שנעשה מעשה.}}.
 
* '''תנאי כפול''' - על התנאי להיאמר בצורה מפורשת וברורה שאם הוא יקוים יחול המעשה ואם לא - לא. דין זה שנוי במחלוקת תנאים, ב[[מסכת קידושין]], [http://he.wikisource.org/wiki/%D7%A7%D7%99%D7%93%D7%95%D7%A9%D7%99%D7%9F_%D7%A1%D7%90_%D7%90 דף ס"א עמוד א'].
* '''תנאי קודם למעשה''' - אמירת התנאי תהיה קודם למעשה הקניין.
* '''תנאי כפול''' - על התנאי להיאמר בצורה מפורשת וברורה שאם הוא יקוים יחול המעשה ואם לא - לא.
* '''הן קודם ללאו''' - יש להקדים את האמירה המאשרת את המעשה במקרה שהתנאי קוים, לאמירה האומרת שהמעשה יבוטל באם לא יקוים התנאי.
* '''תנאי שאפשר לקיימו''' - תנאי ששייך במציאות לקיימו{{הערה|[http://he.wikisource.org/wiki/%D7%91%D7%91%D7%90_%D7%9E%D7%A6%D7%99%D7%A2%D7%90_%D7%A6%D7%93_%D7%90 בבא מציעא צ"ד א']. רמב"ם הלכות אישות פרק ו' הלכות א', ב' וי"ד.}}
* '''תנאי ומעשה בשני דברים''' - שהתנאי לא ייעשה באותו חפץ בו נעשה המעשה{{הערה| [[רמב"ם]] [[משנה תורה]], הלכות אישות, פרק ו', הלכה ב'}}.
* '''אפשר לקיים על ידי שליח''' - תנאי יכול להעשות רק בדבר שיכול להעשות על ידי [[שליח (הלכה)|שליח]]{{הערה|מסכת כתובות דף ע"ד עמוד א'.}}.
 
==הגבלות לקיום התנאי==