ארבעת הספרים על אודות האדריכלות – הבדלי גרסאות

בהקדמה אל הקוראים שבראש הספר הראשון מונה פלאדיו את סוגי המבנים השונים שבדעתו לתאר. אלה הנזכרים בראש הרשימה (בתים פרטיים, כבישים, [[גשר]]ים, כיכרות, בתי-כלא, [[בזיליקה|בזיליקאות]], קסיסטאות, [[פליסטרה|פליסטראות]] ו[[מקדש]]ים), זכו אומנם לתיאור ודיון וקובצו בארבעת הספרים היוצרים את החיבור שלפנינו. בחלקה השני של הרשימה נזכרים ששה סוגי מבנים נוספים ("..תיאטראות, אמפיתיאטראות, קשתות, בתי מרחץ, אמות-מים, ביצורי העיר ושעריה..") שלא זכו לתיאור כלשהו. ייתכן אפוא שלפנינו מותווית התוכנית לחיבור כולל, שתוכנן לעשרה ספרים בסך הכל, בהיקף הזהה לחיבורו של [[ויטרוביוס]] הרומאי, ולחיבורו של [[לאון בטיסטה אלברטי]], אלא שתוכניות אלה להוצאה לאור לא התממשו.

 

 

==מבנה החיבור ותוכנו==

פלאדיו מצביע על ההבדל בין המקדשים הרומיים, שהיו בתי יראה לאמונות פגאניות ובין הכנסייה בימיו, והאמונה באל יחיד. במקומות אחרים הוא מערפל מעט את המעבר בין שני סוגי הבניינים. אמנם התוכנית העגולה נחשבה בעיניו כאידאלית הן למקדשים הקדומים והן לכנסייה, אך הדרישות הפולחניות-טקסיות של הכנסיות הכריעו את הכף דווקא ליצירת כנסיות מאורכות.

 

פלאדיו לא רק מדד את השרידים ושרטט את מה שראה, אלא גם הרשה לעצמו להשלים את החסר, ובעיקר לשחזר את תוכנית המבנה, ולהציג לקורא תוכניות שלמות למדי. בכך היה לו, לדבריו, ויטרוביוס לעזר רב, כמורה באדריכלות הקלאסית. ממנו למד את עקרונות התכנון למקדשים, את תורת הפרופורציות, את פרטי האורדרים השונים, וכיוצא בזה.

 

יוצא דופן בחלק זה של החיבור הוא הפרק ה-17, שכן הוא היחיד שאיננו מוקדש לתיאור של בניין רומאי עתיק, אלא דווקא לבניין שנבנה בזמנו של פלאדיו. הכוונה ל[[סן פייטרו אין מונטוריו]], המכונה "[[טמפייטו]]" (San Pietro in Montorio, Tempietto), שנבנה בשנת 1502 בידי האדריכל [[דונאטו בראמאנטה]] (Donato Bramante).

 

 

==לקריאה נוספת==