אתנובוטניקה – הבדלי גרסאות

האתנובוטניסטהאתנובוטניקה מבקשמבקשת לתעד, לתאר ולהסביר את היחסים המורכבים בין תרבות אנושית והשימוש שלה בצמחים. המחקר עוסק בראש ובראשונה בשאלות כמו: איך הצמחים נתפסים, איך נרכשת שליטה בהם ואיך משתמשים בהם בתרבויות השונות (למשל כ[[תרופה|תרופות]], ככלים לניחוש העתיד, לכמוצרי [[קוסמטיקה]], ל[[צביעה]], ל[[טקסטיל]], ל[[בנייה]], ככלים, כ[[כסף (אמצעי תשלום)|כסף]], כ[[ביגוד]],. ובנוסף איך הם מופיעים ב[[ספרות]], ב[[טקס]]ים ובחיים החברתיים).

המונח אתנובוטניקה נטבע בשנת [[1895]] על ידי הבוטנאי האמריקאי ג'ון ויליאם הרשברגר (John William Harshberger) אולם ההיסטוריה של התחום מתחילה מוקדםהחלה הרבה יותרלפני כן. בשנת [[77]] לספירה המנתח היווני [[דיוסקורידס]], פרסם קטלוג של 600 צמחים ים תיכוניים. הקטלוג מתאר כיצד היוונים השתמשו בצמחים, בעיקר למטרות רפואיות ומפרט לגבי כל צמח כיצד ומתי יש לקטוף אותו, האם הוא אכיל (הספר כולל מתכונים) והאם הוא יכול להיות רעיל. ספרו של דיוסקורידס שימש כספר לימוד במשך דורות, אולם התלמידים לא נכנסו לתחום המחקר האתנובוטני עד אחרי [[ימי הביניים]].

החל מתחילת המאה ה-20, תחום האתנובוטניקה, שעסק עד עתהאז בעיקר באיסוף נתונים, קיבל כיוון חדש עם דגשים מתודולוגיים וקונספטואלים. זו הייתה תחילתה של האתנובוטניקה האקדמית. האב המייסד של תחום זה הוא ריצ'רד אוונס (Richard Evans).

בימינו, ההכשרה בתחום האתנובוטניקה כוללת זיהוי ושימור צמחים ולימודי [[אנתרופולוגיה]] ושפה מקומית.

למרות שהרבה מהידע המסורתי עדיין נשמר בקרב מרפאים שבטיים, לעתים קרובות ישנה הסתייגות ניכרת באשרבנוגע שיתוףלשיתוף הידע עם זרים.