טריטיום – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
ZéroBot (שיחה | תרומות)
מ r2.7.1) (בוט מוסיף: ur:ٹرائیٹیئم
אין תקציר עריכה
שורה 1:
[[תמונה:Hydrogen-3.png|שמאל|ממוזער|250px|מיקום איזוטופ הטריטיום הלא יציב מתוך רשימת האיזוטופים של מימן]]
'''טריטיוםטְרִיטְיוּם''' הוא [[איזוטופ]] של [[מימן]] ש[[גרעין האטום|גרעינו]] מכיל [[פרוטון]] ושני [[נייטרון|נייטרונים]], כלומר יש לו [[מסה אטומית]] של 3. [[סמל כימי|סמלו הכימי]] של הטריטיום הוא <sup>3</sup>H או T.<ref>[[מונחון IUPAC]], המקובל בקרב ה[[כימאי|כימאים]], מכיר גם ב-"T" כסימול ל'''טריטיום''', אך הסימון <sup>3</sup>H הוא מועדף.</ref>
 
על אף שטריטיום יכול להיות [[גז]], הוא מופיע בעיקר כ[[נוזל]], זאת משום שבדומה למימן שאינו [[רדיואקטיבי]] הוא מגיב עם [[חמצן]] ליצירת [[מים]]. איזוטופ רדיואקטיבי זה פולט [[קרינת בטא]] נמוכת [[אנרגיה]] עד מקסימום אנרגיה של 18 קילו-קילו־[[אלקטרונוולט]] ובעל זמן [[מחצית חיים]] בן 12.2 [[שנה|שנים]].
תהליך [[ביקוע גרעיני|התפרקות]] הטריטיום נתון ע"י:
<math>_{1}^{3}T\to _{2}^{3}He+e^{-}+\bar{\nu }_{e}</math>
שורה 9:
את הטריטיום גילו ה[[פיזיקאי|פיזיקאים]] [[פול הרטק]] (Paul Harteck), [[מ.ל. אוליפנט]] (M.L. Oliphant) ו[[ארנסט רתרפורד]] ב-[[1934 במדע|1934]], כאשר הם הפציצו [[דאוטריום]], בגרעיני דאוטריום בעלי אנרגיה גבוהה.
 
טריטיום נוצר באופן טבעי בשכבות הגבוהות של ה[[אטמוספירה]] כתוצאה מתגובה בין ה[[קרינה קוסמית|קרינה הקוסמית]] ו[[אוויר]]. כמו כן טריטיום נוצר כתוצאה מתגובות גרעיניות ב[[כור גרעיני|כורים]] לייצור [[חשמל]] וכן מפיצוץ [[פצצת גרעין|פצצות גרעין]]. ניתן ליצור טריטיום גם מפירוק [[ליתיום|<sup>6</sup>Li]]-6 שהוא איזוטופ של ליתיום ב[[כור גרעיני|כורים גרעיניים]] המיועדים לכך.
 
השימוש העיקרי בטריטיום הוא בפצצות גרעיניות, בהן הוא משמש כ'נפץ' ל[[תרמוגרעיניותתרמו־גרעיניות|תגובה התרמו-גרעיניתהתרמו־גרעינית]]. כמו כן, הוא משמש ב[[מדעי החיים]] כסמן גרעיני למחקר [[ביוכימיה|ביוכימי]], כך לדוגמה, התמרת המימן בחומר מסוים בטריטיום תאפשר לאחר מכן לעקוב אחרי הצטברות החומר ב[[תא|תאים]] וב[[רקמת תאים|רקמות]] מסוימות. מרקמות ותאים אלו תיפלט קרינת בטא גבוהה יותר בהשוואה לאזורים אחרים בגוף.
 
שימוש נוסף בטריטיום הוא כמקור אנרגיה להתקנים פולטי [[אור]] במקומות בהם לא ניתן לשלב [[סוללה חשמלית|סוללות]] או מקור [[חשמל]] אחר. ה[[קרינה]] המתפרקת בדעיכת הטריטיום נבלעת בחומרים [[פלואורסצנציה|פלואורסצנטיים]] ומעוררת אותם לרמות אנרגיה גבוהות. פליטת הקרינה מחומר פלואורסנטי נעשית בתחום האור הנראה וכך ניתן לייצר שלטים זוהרים מסוגים שונים (וסתים, מכשירי מדידה שונים כגון מדי לחץ, שעוני יד, שלטי סימון, וכן [[כוונת|כוונות]] לילה לרובים) ללא מקור חשמל.