רעידת האדמה בליסבון (1755) – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Matanyabot (שיחה | תרומות)
מ בוט: הדף en:1755 Lisbon earthquake הוא ערך מומלץ לשעבר
שורה 34:
 
==השפעות חברתיות ופילוסופיות==
רעידת האדמה גרמה לזעזוע לא רק באדמהבפורטוגל, אלא גם בקרב תושבי אירופה כולה. ליסבון הייתה בירתה של מדינה [[קתולית]] אדוקה, שהשקיעה רבות בכנסייה ובהטמעת ה[[אוונגליזם]] במושבותיה. יותר מכך, האסון התרחש בחג קתולי והרס את מרבית הכנסיות החשובות בעיר. בהתחשב בכל אלה, ה[[פילוסופיה]] וה[[פילוסופיה של הדת|תאולוגיה]] של המאה ה-18 התקשו להסביר את התפרצות הזעם ה[[אלוהים|אלוהית]].
 
[[תמונה:Voltaire oval.jpg|שמאל|ממוזער|150px|וולטר]]
שורה 41:
[[ז'אן-ז'אק רוסו]] הושפע גם הוא מהחורבן שנזרע בעקבות הרעידה. הוא האמין כי כמות ההרוגים העצומה נבעה מהצפיפות הרבה ברובעי העיר. רוסו השתמש ברעידת האדמה כטיעון נגד ההתיישבות ב[[עיר|ערים]], כחלק מאמונתו כי דרך החיים של בני אדם צריכה להיות טבעית יותר.
 
לרעידת האדמה הייתה השפעה הרסנית על הפוליטיקה הפורטוגזית. ראש הממשלה דה מלו היה חביבו של המלך, אך ה[[אריסטוקרטיה|אריסטוקרטים]] תיעבו אותו וראו בו "עבד כי ימלוך" (על אף שכיום ידוע ראש הממשלה דאז כ"[[מרקיז]]", התואר ניתן לו רק ב-1770, חמש עשרה שנים לאחר הרעש). מאידך, גם דה מלו שנא את האצילים, שהיו בעיניו מושחתים וכאלווחסרי שאינם יכולים לנקוט בפעולה ממשיתתועלת. לפני הרעידה התקיים ביניהם מאבק כוח תמידי, אך לאחריה תגובתו השקולה של ראש הממשלה גדעה את כוח האריסטוקרטיה. נגד המלך החלה להתגבש אופוזיציה שקטה, שהגיעה לשיאה בניסיון [[התנקשות]] במלך ובסילוק הדוכס מאביירו ומשפחת טאבורה, שהיו בעלי כוח רב עד אותה תקופה.
 
==החקר אודות האירוע==