הסקת מסקנות – הבדלי גרסאות

הוסרו 2 בתים ,  לפני 9 שנים
מ
בוט החלפות: אוכלוסייה, מסוי\1
מ (בוט החלפות: אוכלוסייה, מסוי\1)
 
==צבירת ידע==
כדי ליצור [[ידע]] יש ליצור קשרים בין מושגים ולהבין כיצד [[משתנה|משתנים]] או אירועים מסויימיםמסוימים תלויים זה בזה או משפיעים זה על זה{{הערה|שם=תוכנית חשיבה|1=[http://cms.education.gov.il/EducationCMS/Units/Tochniyot_Limudim/Portal/Kishurim/Chashiva.htm משרד החינוך, האגף לתכנון ופיתוח תוכניות לימודים (2009). אסטרטגיות חשיבה מסדר גבוה.] מסמך מנחה למתכנני תכניות לימודים ארציות ומקומיות ולמפתחי חומרי למידה, תשס"ט}}.
 
ה[[מדע]] מתפתח על ידי הסקת מסקנות מתוך ממצאי ה[[מחקר]], וגיבושן ל[[תאוריה]]. זהו תהליך של [[בדיקת השערות‎]].
 
====יכולת השוואה והכללה====
ה[[סטטיסטיקה]] עוסקת בין היתר בהסקת מסקנות אודות [[אוכלוסייה]] מסויימתמסוימת מתוך [[מדגם]]{{הערה|שם=סטטיסטיקה פתוחה|שמואל זמיר ורות בייט-מרום (2005). מבוא לסטטיסטיקה לתלמידי מדעי החברה א. רעננה: האוניברסיטה הפתוחה.}},
כך שהנתונים המופקים מהמדגם [[הכללה (למידה)|מוכללים]] על האוכלוסייה שאותה הוא אמור לייצג.
 
עם זאת, היסק מנתוני המדגם לאוכלוסיהלאוכלוסייה כולה מסתמך על נתונים חלקיים. לכן הוא אינו יכול להוביל למסקנה ודאית, אלא למסקנה [[הסתברות]]ית בלבד. [[תורת ההסתברות]] היא ה[[כלי]] ה[[מתמטיקה|מתמטי]] המספק מודלים לטיפול בתופעות הכרוחות באי-בדאות ולכן היא מקשרת בין ה[[סטטיסטיקה תאורית|סטיטיקה התיאורית]] לבין ההסקה הסטטיסטית{{הערה|שם=סטטיסטיקה פתוחה}}.
 
ככל שהמדגם גדול יותר כך נוצרת יותר [[עוצמה סטטיסטית]] למחקר ולמסקנות המופקות ממנו.