הבדלים בין גרסאות בדף "רודריק מק'קינון"

מ
הרחבה קלה לפי http://www.osti.gov/accomplishments/mackinnon.html
מ (הרחבה קלה לפי http://www.osti.gov/accomplishments/mackinnon.html)
 
==ביוגרפיה==
מק'קינון נולד ב[[ארצות הברית]] לאב שהיה פקיד בדואר שהסב את מקצועו למתכנת ב-IBM ולאם שעסקה בהוראה. הוא החל את לימודיו המתקדמים ב[[אוניברסיטת ממסצמסצ'וסטס בוסטון]] (University of Massachusetts Boston), אולם כעבור שנה, עבר ל[[אוניברסיטת ברנדייס]], שם קיבל את התואר הראשון שלו ב[[ביוכימיה]] ב-1978. במהלך התואר הראשון, עבד במעבדה של כריסטופר מילר על העברה של [[סידן]] דרך [[קרום התא]]. באותו זמן פגש גם את אשתו לעתיד, אליס לי. לאחר סיום לימודי התואר הראשון, החל ללמוד לימודי רפואה באוניברסיטת טופטס. את התואר ברפואה קיבל ב-1982 מאוניברסיטת טופטס, לאחר התמחות בבית חולים בית ישראל שבבוסטון. ב-1986 חזר למעבדה בה עבד בתואר הראשון שלו, שם עשה [[פוסט דוקטורט]] בנושא ריכוז של [[סידן]] בשרירי הלב ובעיקר התמקד ב[[אלקטרוכימיה]], אותו סיים ב-1989. לאחר מכן, חקר את [[תעלת אשלגן|תעלות האשלגן]], תעלות שפתיחתן מאפשרת מעבר מהיר של יונים וכך יצירה של [[פוטנציאל פעולה]], היוצר מעבר חשמלי מה[[מוח]] לאיברי הגוף.
 
בשנות ה-80 רוב מעבדות הפיזיולוגיה לא התעסקו ב[[ביופיזיקה]], והמעבדה ב[[אוניברסיטת הרווארד]] בראשה עמד הייתה מהראשונות בתחום. המעבדה מצאה את הרצף החשוב של [[תעלת אשלגן|תעלת האשלגן]] (K<sup>+</sup>{{D}} channel), עת החליט מק'קינון ללמוד [[קריסטלוגרפיה בקרני X]] לצורך פענוח מבנה החלבון. את עבודות אלה החל בהרווארד, עת השתמש ברעלנים ובחלבונים מסיסים מסוג בהם יש תחום [[PDZ]]{{#תנאי:|&lrm;|&rlm;}} (PDZ domain), אולם את עבודות אלה המשיך ב[[אוניברסיטת רוקפלר]] אחרי ש[[טורסטן ויזל]] הזמינו לשם. העובדה שהחלבון שבונה את תעלות האשלגןה[[אשלגן]] הוא [[חלבון ממברנלי|ממברנלי]], יוצרת קשיים ב[[גביש|גיבושו]]. אולם המעבדה הצליחה לגבשו, והמבנהוב-1998 פרסמה את המבנה הראשון של התעלה נתןשפורסם. מענהמבנה זה הראה איך יוני האשלגן הטעונים חיובית נעים דרך חור (pore) בחלבון הנמצא על גבי ממברנת התא. בהמשך מצאו במעבדה שלו גם כיצד התעלה לשאלתתלויה הסלקטיביותבמתח שלה(voltage-dependent).
 
ב-[[2000]] נבחר ל[[האקדמיה הלאומית למדעים (ארצות הברית)|אקדמיה הלאומית למדעים של ארצות הברית]] וב-2003 קיבל פרס נובל לכימיה.
836

עריכות